גַּם צָרִיךְ לָדַעַת כִּי דָּבָר זֶה הַמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי חֲזַ"ל, שֶׁמִּי שֶׁחָפֵץ הָיָה לְקַיֵּם מִצְוָה כָּל שֶׁהִיא, רַק מֵחֲמַת אוֹנֵס מִמְּנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד לֹא קִיֵּם אֶת הַמִּצְוָה, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַחֲשִׁיב לוֹ כְּאִלּוּ קִיֵּם הַמִּצְוָה, כָּל זֹאת אָמְרוּ חֲזַ"ל (ברכות ו.) לְגַבֵּי אָדָם שֶׁחֶפְצוֹ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה רַק כְּדֵי לָצֵאת יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵינוֹ נִכְסָף בֶּאֱמֶת לְמִצְוָה לְקַיְּמָהּ בַּפֹעַל מַמָּשׁ. אֲבָל אָדָם שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּפֵּק בִּפְטוּר זֶה וְחָפֵץ בְּכָל מְאֹדוֹ לְקַיֵּם הַמִּצְוָה בְּפֹעַל, יִּזְכֶּה לְקַיֵּם רְצוֹנוֹ. כִּי בֶּאֱמֶת חַיָּב וְיָכוֹל כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לְקַיֵּם בְּפֹעַל מַמָּשׁ אֶת הַמִּצְוָה אוֹ הַמַּעֲשֶׂה טוֹב שֶׁהוּא נִכְסָף לְקַיֵּם, וְלֹא לְהִסְתַּפֵּק בִּיצִיאָה יְדֵי חוֹבָה בְּרָצוֹן בִּלְבַד.
אֲבָל אִם הוּא מַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת שֶׁעַל־יְדֵי עַקְשָׁנוּתוֹ לְקַיֵּם אֶת הַדָּבָר, עָלוּל לִצְמֹחַ חָלִילָה קִלְקוּל אוֹ נֵזֶק, אֲזַי צָרִיךְ הוּא לְחַכּוֹת וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעַזְרֵהוּ לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה בְּלִי שׁוּם קִלְקוּל. גַּם צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁעַל־יְדֵי הַהִתְגַּבְּרוּת בְּרָצוֹן עָז לְקַיֵּם בְּפֹעַל מַמָּשׁ אֶת הַמִּצְוָה אוֹ הַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב שֶׁנִּכְסָף לְקַיְּמָן, אֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעַזְרֵהוּ שֶׁיּוּכַל לִשְׁבֹּר כָּל מִינֵי מְנִיעוֹת וּלְקַיֵּם בַּפֹעַל אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה טוֹב, בְּלִי שׁוּם קִלְקוּלִים וּנְזָקִים. כִּי כָּל הַמְּנִיעוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לָאָדָם הֵן כָּאָמוּר רַק כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ בְּלִבּוֹ כִּסּוּפִים עַזִּים לְקַיֵּם הַמִּצְוָה (כַּמְבוֹאָר בַּסְּעִיפִים א' וּב'): (תורה סו, ד)