ב

כַּאֲשֶׁר אָדָם מִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי, הַיְנוּ בִּמְתִינוּת, בְּהִתְרַכְּזוּת בְּמִלּוֹת הַתְּפִלָּה וּבְהַרְגָּשַׁת חִיּוּת בַּתְּפִלָּה. וְכֵן כַּאֲשֶׁר הוּא מִתְבּוֹדֵד, הַיְנוּ שֶׁשּׁוֹפֵךְ לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמָקוֹם יְחִידִי, שֶּׁאֵין בּוֹ שׁוּם אָדָם מִלְּבַדּוֹ, וּמוֹדֶה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל כָּל טוֹבוֹתָיו מַה שֶׁעוֹזְרוֹ בְּכָל פַּעַם, אוֹ שֶׁמְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָה מִיִּסּוּרָיו הָעוֹבְרִים עָלָיו, וְכַוָּנָתוֹ בְּאֵלֶּה אֲמִתִּית וּטְהוֹרָה, וְאֵינוֹ מִתְכַּוֵּן לְגֵאוּת וְכָבוֹד וְכוּ', כָּל אֵלּוּ בְּוַדַּאי בִּכְלָל הִתְבּוֹדְדוּת הֵן, וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר מִתְבּוֹדְדִים בֶּאֱמֶת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לְהַשִּׂיג יִרְאַת שָׁמַיִם וּמִדּוֹת טוֹבוֹת - זֶה עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת. אֲבָל כַּאֲשֶׁר נוֹפְלִים מִמַּדְרֵגַת הַהִתְבּוֹדְדוּת, הַיְנוּ מְאַבְּדִים אֶת הַחִיּוּת וְהַחֵשֶׁק שֶׁנִּלְוּוּ לַתְּפִלָּה וּלְהִתְבּוֹדְדוּת, יֵשׁ לָדַעַת כִּי הַסִּבָּה הִיא בְּשֶׁל פְּגָם אֱמוּנָה. כִּי הַמַּאֲמִין שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ כָּל דִּבּוּר מִן הַתְּפִלָּה אוֹ מִן הַהִתְבּוֹדְדוּת, לֹא מִתְרַפֶּה וְלֹא מְאַבֵּד אֶת הַחִיּוּת וְהַחֵשֶׁק, שֶׁחָשׁ בַּתְּפִלָּה וּבַהִתְבּוֹדְדוּת. וְהַתִּקּוּן לְכָךְ הִיא בּוּשָׁה וְלֵב נִשְׁבָּר. הַיְנוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ בֶּאֱמֶת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּלֵב נִשְׁבָּר עַל הַנְּפִילָה מִן הַמַּדְרֵגָה, הַיְנוּ עַל אִבּוּד הַחִיּוּת וְהַחֵשֶׁק (כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה), עַד שֶּׁיִתְאָנֵחַ וְיִגְנַח מֵחֲמַת גֹּדֶל הַחֲרָטָה וְהַבּוּשָׁה. וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמַע אַנְחוֹתָיו וְיַעַזְרֵהוּ לָשׁוּב לַמַּדְרֵגָה מִמֶּנָּה נָפַל, הַיְנוּ שֶׁיָּחוּשׁ חֵשֶׁק וְחִיּוּת חֲדָשִׁים בַּתְפִלָּה וּבַהִתְבּוֹדְדוּת. (תורה קח)