כד

כַּאֲשֶׁר מְבָרְכִים עַל פְּרִי בְּכַוָּנָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, הַיְנוּ שֶׁלֹּא מַבְלִיעִים אֶת מִילוֹת הַבְּרָכָה וּמִתְרַכְּזִים בָּהֶם, עַל־יְדֵי זֶה נִצּוֹלִים מִלְּהִינָּזֵק מֵהַפְּרִי, אֲפִלוּ בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא נִתְבַּשֵּׁל כָּל צָרְכּוֹ. וְצָרִיךְ לִזְכֹּר, כִּי לְכַתְּחִלָּה אָסוּר בְּשׁוּם אֹפֶן לֶאֱכוֹל פְּרִי שֶׁלֹּא בָּשֵׁל עֲדַיִן (כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף כ"ג), אַךְ אִם לֹא נוֹדַע כִּי הַפְּרִי אֵינוֹ בָּשֵׁל, וּבְטָעוּת חָשְׁבוּ כִּי רָאוּי לַאֲכִילָה הוּא, וְרַק לְאַחַר הָאֲכִילָה נוֹדַע כִּי הָיָה זֶה פְּרִי לֹא בָּשֵׁל, אֲזַי אִם בֵּרְכוּ עַל הַפְּרִי בְּכַוָּנָה וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם (כַּמְבוֹאָר בְּסָעִיף זֶה), לֹא יַגִּיעַ שׁוּם נֵזֶק, בְּעֶזְרַת ה', לָאוֹכֵל. וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאֹד בְּכָל מַאֲכָל וּבְכָל מַשְׁקֶה, וּבִפְרָט כְּשֶׁאוֹכְלִים פֵּרוֹת, לְבָרֵךְ בְּכַוָּנָה, כִּי בְּעִנְיַן הַבְּרָכוֹת, עַל כָּל מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה, וּבִפְרָט בְּבִרְכוֹת הַפֵּרוֹת, מְצוּיִים טְעָמִים וְסוֹדוֹת רַבִּים, עַל־כֵּן יֵשׁ לְהִזָּהֵר מְאֹד בְּכָל בְּרָכָה וּבְרָכָה. (תניינא פח)