עַל־יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת זוֹכִים לֶאֱמוּנָה. הַיְנוּ, עַל־יְדֵי שֶׁנִּזְהָרִים מִמְּלָאכָה, מִמַּשָּׂא וּמַתָּן וּמִכֹּל מִינֵי עִנְיָנִים הָאֲסוּרִים בְּשַׁבָּת, וְכֵן נִמְנָעִים מִלְּדַבֵּר דִּבּוּרֵי חוֹל הָאֲסוּרִים בְּשַׁבָּת, כַּמְבוֹאָר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, עַל־יְדֵי זֶה זוֹכִים לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית.
גַּם כָּל הַצְּדָקוֹת שֶׁנּוֹתְנִים אֵין לָהֶם שְׁלֵמוּת, רַק עַל־יְדֵי שַׁבָּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה. הַיְנוּ, אִם נוֹתְנִים צְדָקָה מֵחֲמַת אֱמוּנָה, שֶׁמַּאֲמִינִים כִּי צָרִיךְ לָתֵת צְדָקָה, כְּדֵי לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוָה שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם נוֹתְנִים אֶת הַצְּדָקָה לַעֲנִיִּים הֲגוּנִים אוֹ לְצָרְכֵי קְדֻשָּׁה אֲחֵרִים, כִּי מַאֲמִינִים שֶׁזֶּה רְצוֹן ה', אוֹ אָז יֵשׁ לַצְּדָקָה חֲשִׁיבוּת וּשְׁלֵמוּת. אֲבָל אִם נוֹתְנִים צְדָקָה לֹא מֵחֲמַת אֱמוּנָה, אוֹ נוֹתְנִים לְעִנְיָנִים שֶׁאֵינָם לִרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּצְדָקָה זוֹ שֶׁנּוֹתְנִים הוּא מֵחֲמַת חֲלִישׁוּת הַטֶּבַע, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִסְבֹּל חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה שֶׁל הַזּוּלַת (ע' תניינא ד, א), אוֹ סִבּוֹת אֲחֵרוֹת הַגּוֹרְמוֹת לַנּוֹתֵן לָתֵת, אוֹ שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה מֵחֲמַת כָּבוֹד, אֲזַי צְדָקָה כָּזוֹ אֵין בָּהּ שְׁלֵמוּת וַחֲשִׁיבוּת (כַּמְבוֹאָר בְּאוֹת אֱמֶת וֶאֱמוּנָה סָעִיף ט"ז).
וְכָל הַבְּרָכוֹת וְכָל הַהַשְׁפָּעוֹת הַמֻּשְׁפָּעוֹת לָאָדָם עַל־יְדֵי מִצְוַת צְדָקָה, אֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת וַחֲשִׁיבוּת, רַק עַל־יְדֵי שַׁבָּת שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמוּנָה. הַיְנוּ, רַק עַל־יְדֵי שֶׁמַּאֲמִינִים כִּי הַבְּרָכוֹת וְהַהַשְׁפָּעוֹת הֵן מֵהַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַךְ. כִּי הָאֱמוּנָה מָקוֹר הִיא לְכָל הַבְּרָכוֹת, וּשְׁלֵמוּת שֶׁל כָּל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים. כִּי כָּל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים אֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת וַחֲשִׁיבוּת, אֶלָּא אִם מְקַיְּמִים אוֹתָם מֵחֲמַת אֱמוּנָה, הַיְנוּ מֵחֲמַת שֶׁכָּךְ צִוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכֵן אֲפִלוּ הִתְעַסְּקוּת בְּדַעַת אֲמִתִּי, הַיְנוּ בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה וּבְסִפְרֵי מוּסָר מִצַדִּיקֵי אֱמֶת, אֵין בָּהֶם שְׁלֵמוּת וַחֲשִׁיבוּת, אֶלָּא עַל־יְדֵי שַׁבָּת - אֱמוּנָה. הַיְנוּ רַק כַּאֲשֶׁר עוֹסְקִים בָּהֶם לְשֵׁם שָׁמַיִם בֶּאֱמֶת: (תורה לא, ב)