טז

יֶשְׁנָם אֲנָשִׁים שֶׁיֵּצֶר הָרַע שֶׁלָּהֶם הוּא קְלִפָּה דַּקָּה, הַיְנוּ יֵצֶר הָרַע עָדִין שֶׁאֵינוֹ מְפַתֶּה לְתַאֲווֹת רָעוֹת מַמָּשׁ וְלַעֲבֵרוֹת מַמָּשׁ, רַק הוּא מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִפְגָמִים עֲדִינִים שֶׁהֵם בְּכַמָּה פְּרָטִים גְּרוּעִים יוֹתֵר מִתַּאֲווֹת וַעֲבֵרוֹת גְּרוּעוֹת, הַיְנוּ יֵצֶר הָרַע שֶׁל גֵּאוּת, כַּעַס, עַצְבוּת, חֲנֻפָּה, צְבִיעוּת וְעוֹד פְּגָמִים דּוֹמִים, יֵצֶר הָרַע כָּזֶה מָצוּי רַק אֵצֶל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים, אֲבָל זֶה עֲדַיִן אֵינוֹ יֵצֶר הָרַע שֶׁל צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. כִּי יֵצֶר הָרַע שֶׁלָּהֶם הוּא מַלְאַךְ קָדוֹשׁ מַמָּשׁ, וְאִם אֵין כּוֹבְשִׁים כָּרָאוּי אֶת יֵצֶר הָרַע "מַלְאַךְ הַקָּדוֹשׁ", אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ חַס וְשָׁלוֹם לִפְגָמִים גְּדוֹלִים יוֹתֵר, וּמִכְשׁוֹלוֹת, מֵאֲשֶׁר עַל־יְדֵי יֵצֶר הָרַע פָּשׁוּט, כָּךְ מְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת. (תורה ע"ב)