כא

הָעֵצָה לְהִתְחַזְּקוּת הִיא הַדִּבּוּר, הַיְנוּ שֶׁאֲפִלוּ כְּשֶׁהָאָדָם הִתְרַחֵק מִן הַיַּהֲדוּת וְנָפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל, אַף עַל פִּי כֵן, יִתְחַזֵּק וְיִתְגַּבֵּר בַּדַּרְגָּה הַתַּחְתּוֹנָה בָּהּ נָפַל וְהִתְרַחֵק, וִידַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת, הַיְנוּ דִּבּוּרֵי תּוֹרָה וּתְפִלָּה, וְדִבּוּרֵי יִרְאַת שָׁמַיִם. וְיָשִׂיחַ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּשְׂפָתוֹ וּבִלְשׁוֹנוֹ, עַל כָּל יִסּוּרָיו וְהַמְנִיעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת עָלָיו, וִיבַקֵּשׁ תְּשׁוּעָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ.

גַּם יְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת בְּיִרְאַת שָׁמַיִם עִם חֲבֵרָיו, וּמִכֹּל שֶׁכֵּן עִם רַבּוֹ הָאֲמִתִּי, שֶׁדָּבָר זֶה בְּוַדַּאי טוֹבָה גְּדוֹלָה עֲבוּרוֹ לְהִתְקָרֵב לַיַּהֲדוּת מֵעֹמֶק הִתְרַחֲקוּתוֹ, כִּי יֵשׁ כֹּחַ גָּדוֹל לַדִּבּוּר לְהַזְכִּיר לָאָדָם אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֶת הַתַּכְלִית הָאֲמִתִּית, כַּמְבוֹאָר בַּפָּסוּק (יִרְמְיָה לא, יט) "כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד", הַיְנוּ שֶׁעַל־יְדֵי דִּבּוּרֵי אֱמֶת זוֹכְרִים אֶת הָאֱמֶת בְּיוֹתֵר. וְעַל־יְדֵי שֶׁהָאָדָם יִתְאַמֵּץ בְּדִבּוּרוֹ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (כַּמְבוֹאָר לְמַעְלָה), אֲזַי יִהְיֶה מְחֻזָּק שֶׁאֲפִלוּ אִם נָפַל בִּמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים מְאֹד מִן הַקְּדֻשָּׁה, יָשׁוּב מִשָּׁם לְיִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה. (תורה ע"ח)