הַהִתְרַחֲקוּת שֶׁקּוֹרֵית לְאָדָם הַמִּתְעוֹרֵר לַיַּהֲדוּת, הִיא לְמַעַן הַהִתְקָרְבוּת. הַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם מִתְעוֹרֵר וְחָפֵץ לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ לְיִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה, עַל פִּי רֹב בָּאִים עָלָיו דִּינִים וְיִסּוּרִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן, וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת וְקָשׁוֹת, וְנִדְמֶה לוֹ כִּי לֹא יוּכַל לִשְׁבֹּר מְנִיעוֹת אֵלּוּ. אַדְּרַבָּה, נִדְמֶה לוֹ כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְחִיק אוֹתוֹ עַל־יְדֵי הַמְּנִיעוֹת. אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין הַדָּבָר כָּךְ, רַק מְנִיעוֹת אֵלּוּ הֵן לְטוֹבָתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּעַצְמוֹ, לִבְחֹן אוֹתוֹ אִם הִתְקָרְבוּת זוֹ לַיַּהֲדוּת - אֲמִתִּית הִיא.
עַל־כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר לַעֲמוֹד בַּנִּסָּיוֹן וְלֹא לְהִתְרַחֵק חַס וְשָׁלוֹם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּגְלַל הַיִּסּוּרִים וְהַמְנִיעוֹת, וְאַל יַחֲשֹׁב כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ לְהַרְחִיקוֹ חַס וְשָׁלוֹם מִן הַיַּהֲדוּת בְּאֶמְצָעוּת הַיִּסּוּרִים וְהַמְנִיעוֹת, רַק אַדְּרַבָּה, צָרִיךְ לָדַעַת וּלְהַאֲמִין, שֶׁכָּל הָעוֹבֵר עַל הָאָדָם הוּא מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְהוּא רַק לְטוֹבָה, וְהוּא כָּאָמוּר אַךְ לְנִסָּיוֹן, וּכְדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. כִּי מְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (חֵלֶק א' סִימָן ס"ו), שֶׁעַל־יְדֵי מְנִיעוֹת וְנִסְיוֹנוֹת מִתְחַזְּקִים בְּיֶתֶר רָצוֹן וְחֵשֶׁק, אִם נִכְסָפִים בֶּאֱמֶת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וּבַאֲשֶׁר הַמִּלְחָמָה בַּמְנִיעוֹת וּבַנִּסְיוֹנוֹת הִיא קָשָׁה מְאֹד, מֵחֲמַת זֹאת צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ תָּמִיד מִן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִנָּצֵל מֵהֶם, וְשֶׁלֹּא לְהִתְרַחֵק לְעוֹלָם מִן הָאֱמֶת אֲפִלוּ כְּשֶׁיֵּשׁ חָלִילָה מְנִיעוֹת, רַק צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. (תורה ע"ד)