גַּם צָרִיךְ לָדַעַת וְלִזְכֹּר, כִּי מִדַּת הָעַצְבוּת מַזִּיקָה מְאֹד בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת. וּכְשֶׁאָדָם שָׁרוּי בְּעַצְבוּת, הַיֵּצֶר הָרַע מִתְגַּבֵּר עָלָיו מְאֹד, וְעַל־יְדֵי עַצְבוּת מַגִּיעִים חָלִילָה לִפְגָמִים רַבִּים וּמִכְשׁוֹלוֹת, כַּמְבוֹאָר בְּסִפְרֵי הָאַדְמוֹ"ר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
לָכֵן צָרִיךְ לְהִתְגַּבֵּר תָּמִיד וּלְהִתְחַזֵּק בְּמִדַּת הַשִּׂמְחָה, וּלְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת הַמְבוֹאָרוֹת בְּסִפְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. הַיְנוּ בְּגַשְׁמִיּוּת יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ וּלְהַחֲיוֹת עַצְמוֹ עִם הַהַרְחָבוֹת וְהַחֲסָדִים שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִמּוֹ, וְלֹא לְהַבִּיט עַל הַחֶסְרוֹנוֹת וְעַל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁלּוֹ, בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יַגִּיעַ לְעַצְבוּת חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁהָאַדְמוֹ"ר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מְפָרֵשׁ אֶת הַפָּסוּק (חֵלֶק א' סִימָן קצ"ה) "בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי", הַיְנוּ לְהִתְבּוֹנֵן תָּמִיד בַּהַרְחָבוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִם הָאָדָם בְּעֵת צָרָה, וַאֲזַי יִנָּצֵל בְּוַדַּאי מִן הָעַצְבוּת.
וְצָרִיךְ לָדַעַת וְלִזְכֹּר, כִּי הַחֲסָדִים וְהַטּוֹבוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִם הָאָדָם, רַבִּים וּגְדוֹלִים מִן הַיִּסּוּרִים וְהַצָּרוֹת שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו, כַּמְבוֹאָר בְּדִבְרֵי חַזַ"ל (תּוֹסֶפְתָּא סוֹטָה פ"ד, הוּבַא בְּרַשִׁ"י שְׁמוֹת כ, ו) "מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה מִמִּדַּת פֻּרְעָנוּת", הַיְנוּ הַטּוֹבוֹת שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה תָּמִיד עִם הָאָדָם, רַבּוֹת וּגְדוֹלוֹת הֵן מִן הַיִּסּוּרִים שֶׁעוֹבְרִים עָלָיו. וּבְרוּחָנִיּוּת צָרִיךְ תָּמִיד לְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ עִם הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת, וּמְעַט הַיַּהֲדוּת שֶּׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ, כַּמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (ח"א תורה רפ"ב) בַּתּוֹרָה "אֲזַמְּרָה לֵאלֹקַי בְּעוֹדִי", כִּי עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת וַאֲחִיזָתוֹ בַּיַּהֲדוּת הוּא רַק עַל־יְדֵי מִדַּת הַשִּׂמְחָה, כַּמְבוֹאָר בַּפָּסוּק (נְחֶמְיָה ח, י) "כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם", הַיְנוּ עִקַּר הַהִתְחַזְּקוּת בַּיַּהֲדוּת הוּא עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עִם הַמִּצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁמְּעוֹרְרִים אֶת הָאָדָם לְיִרְאַת הַשֵּׁם וְקִיּוּם הַתּוֹרָה.
גַּם צָרִיךְ לִזְכֹּר, שֶׁמְבוֹאָר בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת (הִלְכוֹת הַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר א, יב) כִּי הָעֵצָה לִשְׂמֹחַ בִּנְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְלָדוּן עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת כַּמְבוֹאָר בַּתּוֹרָה "אֲזַמְּרָה", יֵשׁ בָּהּ מִן הַכֹּחַ שֶׁל "אֵפֶר פָּרָה אֲדוּמָה", לְטַהֵר טְמֵאִים וּלְטַמֵּא טְהוֹרִים. הַיְנוּ, לְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְטַהֵר מֵעֲווֹנוֹת טְמֵאִים וּרְחוֹקִים. אֲבָל מֵאִידָךְ, טְהוֹרִים, הַיְנוּ אֵלּוּ הַנּוֹהֲגִים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, עֲלוּלָה עֵצָה זוֹ לְרַחֲקָם מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אִם יִנְהֲגוּ בָּהּ שֶׁלֹּא כָּרָאוּי. עַל־כֵּן צָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, שֶׁעַל־יְדֵי הָעֵצָה שֶׁל "אֲזַמְּרָה" יִתְקָרֵב בְּכָל פַּעַם לְיִרְאַת הַשֵּׁם וּלְקִיּוּם הַתּוֹרָה, וּבְכָל פַּעַם לָתֵת תּוֹסֶפֶת חֲשִׁיבוּת לְכָל נְקוּדָה טוֹבָה, וּבִפְרָט לְחַזֵּק כָּל מַעֲשֵׂה טוֹב. (תורה ע"ב)