עִקַּר דַּאֲגַת הַפַּרְנָסָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא לְתַאֲוַת מָמוֹן, הוּא עַל־יְדֵי שֶׁחוֹשֵׁב מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ וְדוֹאֵג מֵהֵיכָן יִתְפַּרְנֵס לְהַבָּא.
כִּי רֹב הָעוֹלָם יֵשׁ לָהֶם לֶאֱכֹל בְּיוֹמָם, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהַשָּׁעָה דְּחוּקָה לוֹ בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵין לוֹ אֲפִלּוּ פַּרְנָסַת יוֹמוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם תְּדַקְדֵּק בָּזֶה תִּרְאֶה, שֶׁרֹב עִקַּר דַּאֲגַת בְּנֵי־אָדָם הוּא עַל יוֹם הַמָּחֳרָת וְעַל זְמַן שֶׁלְּהַבָּא. כִּי יוֹם אֶחָד יָכוֹל הָאָדָם לִסְבֹּל בְּלִי אֲכִילָה כְּלָל, רַק עִקַּר דַּאֲגָתוֹ – שֶׁמִּתְיָרֵא, שֶׁגַּם לְמָחָר לֹא יִהְיֶה לוֹ פַּרְנָסָה. מִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁהָרֹב יֵשׁ לָהֶם פַּרְנָסַת יוֹמָם, וְיֵשׁ הַרְבֵּה שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מָמוֹן וּנְכָסִים, שֶׁיְּכוֹלִים לְהִתְפַּרְנֵס מֵהֶם חֹדֶשׁ אוֹ שָׁנָה אוֹ יוֹתֵר, רַק כָּל דַּאֲגָתָם – מַה יַּעֲשׂוּ כְּשֶׁיִּכְלֶה הַמָּמוֹן בִּרְבוֹת הַיָּמִים.
נִמְצָא, שֶׁעִקַּר דַּאֲגַת הַפַּרְנָסָה וְתַאֲוַת מָמוֹן הוּא מֵחֲמַת הַזְּמַן. (וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת שֶׁהַמָּמוֹן נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת צָפוֹן, מִבְּחִינַת שְׂמֹאל, שֶׁשָּׁם עִקַּר אֲחִיזַת הַכְּסִילוּת וְחֶסְרוֹן הַדַּעַת, שֶׁזֶּה עִקַּר אֲחִיזַת הַזְּמַן), וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר לְקַשֵּׁר דַּעְתּוֹ אֶל הָאֱמֶת וּלְהַאֲמִין וּלְהָבִין, שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל, כִּי הַזְּמַן פּוֹרֵחַ מְאֹד, כִּי כָּל יָמֵינוּ – הֶבֶל, וְכָל הַזְּמַן נִמְשָׁךְ רַק מִבְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן בִּשְׁבִיל הַבְּחִירָה, אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם זְמַן כְּלָל וְעַל־יְדֵי־זֶה יִהְיֶה לוֹ כֹּחַ לְהַמְתִּין לִישׁוּעַת הַשֵּׁם תָּמִיד, וְלֹא יַטְרִיד דַּעְתּוֹ בְּטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וְדַאֲגַת הַמָּמוֹן, רַק יִהְיֶה רָגִיל לוֹמַר: בָּרוּךְ הַשֵּׁם' יוֹם יוֹם, וּמָאן דִּבְרָא יוֹמָא בְּרָא מְזוֹנֵהּ [מִי שֶׁבָּרָא אֶת הַיּוֹם בָּרָא מָזוֹן]. (הִלְכוֹת רִבִּית ה', אוֹת ב)