עֵצָה

עִקַּר חֶסְרוֹן הַפַּרְנָסָה הוּא מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הָעֵצָה. כִּי כָּל הַפַּרְנָסָה בָּאָה בְּנָקֵל כְּשֶׁיּוֹדְעִין לָתֵת עֵצָה לְנַפְשׁוֹ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג וּבַמֶּה לְהִשְׂתַּכֵּר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי הוּא הַנּוֹתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל", וְתַרְגּוּמוֹ: "אֲרֵי הוּא יָהֵב לָךְ עֲטָא לְמִקְנֵי נִכְסִין" [הוּא נוֹתֵן לְךָ עֵצָה לִקְנוֹת נְכָסִים], כִּי בְּוַדַּאי בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמַן יֵשׁ סְחוֹרָה וּמַשָּׂא וּמַתָּן, שֶׁבּוֹ הָיָה יָכוֹל לְהַרְוִיחַ בְּוַדַּאי, וְאִם הָיָה הָאָדָם יוֹדֵעַ הָעֵצָה בֶּאֱמֶת בְּכָל זְמַן אֵיזֶה סְחוֹרָה צְרִיכִין עַכְשָׁו לִסְחֹר, בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת גָּדוֹל, וְזֶה פָּשׁוּט וּמְבֹאָר. (הִלְכוֹת תְּחוּמִין ה', אוֹת ט')

מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׂוּם לִבּוֹ עַל דְּרָכָיו, לְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ הַנִּצְחִי – הוּא יוֹדֵעַ וּמֵבִין, שֶׁצְּרִיכִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת הַרְבֵּה לְהִנָּצֵל מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל, כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנָיו, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲבֹר הַיּוֹם בְּשָׁלוֹם.

כִּי יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם, וְכַמָּה סִבּוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְכַמָּה עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת וְתַחְבּוּלוֹת גְּדוֹלוֹת צָרִיךְ בְּכָל יוֹם, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל מֵהָרוֹצְחִים וְהָאוֹרְבִים הָאַכְזָרִים, הָעוֹמְדִים עָלָיו בְּכָל יוֹם, שֶׁהֵם הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, וּצְרִיכִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם לִצְעֹק הַרְבֵּה מִמַּעֲמַקִּים, מֵעֹמֶק הַלֵּב מְאֹד מְאֹד, בִּבְחִינַת: "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ הַשֵּׁם", בְּחִינַת: "צָעַק לִבָּם אֶל הַשֵּׁם", עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת: "מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ, וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה", כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע לָתֵת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ בְּכָל דָּבָר בְּאֹפֶן שֶׁיַּצְלִיחַ עַל־יְדֵי זֶה הַצְלָחָה אֲמִתִּית וְנִצְחִית. וְעַל זֶה צָעַק דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַרְבֵּה: "עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי", וּכְתִיב: "בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי", וּכְתִיב: "אֲבָרֵךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר יְעָצָנִי", וְעַל־זֶה תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם: "וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ". (הִלְכוֹת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ ו', אוֹת ז)

יָדוּעַ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "בְּדֶרֶךְ שֶׁאָדָם רוֹצֶה לֵילֵךְ מוֹלִיכִין אוֹתוֹ", וּמִזֶּה בָּאִים כָּל הָעֵצוֹת הַמְקֻלְקָלוֹת, שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כִּי מֵאֵת הַשֵּׁם הֵם אוֹ שֶׁהַצַּדִּיק יָעַץ לוֹ כָּךְ, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל מִמֶּנּוּ בְּעַצְמוֹ. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ" וְכוּ'. כִּי כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הַצַּדִּיק, כֵּן הוּא מֵשִׁיב. עַל כֵּן מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ מְאֹד בְּתַחֲנוּנִים רַבִּים אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאֶת הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיָּשִׂימוּ לִבָּם הֵיטֵב עַל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ וִירַחֲמוּ עָלָיו בֶּאֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ עֵצָה אֲמִתִּית, שֶׁיַּצְלִיחַ עַל־יָדָהּ לָנֶצַח בֶּאֱמֶת. (הִלְכוֹת תַּעֲנִית ד', אוֹת ח')

לִפְעָמִים נוֹפֵל הָאָדָם לִסְפֵקוֹת וְעֵצוֹת חֲלוּקוֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן לֵידַע הָאֱמֶת אֵיךְ לְהִתְנַהֵג, וְכָל מַה שֶּׁחוֹתֵר לִמְצֹא עֵצָה שְׁלֵמָה, מְבַלְבְּלִין עֲצָתוֹ בְּכָל פַּעַם. כִּי עַכְשָׁו נִגְמַר בְּדַעְתּוֹ בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת, שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהִתְנַהֵג כָּךְ, וּבְתוֹךְ כָּךְ עוֹלָה עַל דַּעְתּוֹ סְבָרָא אַחֶרֶת, עַד שֶׁעֲצָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה נִסְתֶּרֶת לְגַמְרֵי, וְעוֹלִים סְבָרוֹת בְּדַעְתּוֹ שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְנַהֵג בְּהִפּוּךְ מַמָּשׁ מִמַּה שֶּׁחָשַׁב מִקֹּדֶם, וְזֶה בְּחִינַת עֵצוֹת חֲלוּקוֹת הַנַּ"ל. וְלִפְעָמִים מִתְגַּבֵּר חֲלֻקַּת הָעֵצָה כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַכְרִיעַ הָעֵצָה לְכָאן אוֹ לְכָאן.

וּכְשֶׁהָאָדָם רוֹאֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא מֻנָּח בַּחֹשֶׁךְ זֶה זְמַן רַב וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם עֵצָה אֵיךְ לָצֵאת מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לָצֵאת, וַעֲצָתוֹ חֲלוּקָה מְאֹד, ח"ו, אֲזַי זֶהוּ בְּעַצְמוֹ תַּקָּנָתוֹ, שֶׁיִּצְעַק עַל זֶה בְּעַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל אֲשֶׁר נָפַל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָעֵצָה שְׁלֵמָה אֵיךְ לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לָאוֹר, כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל, וּבְוַדַּאי גַּם בִּמְקוֹמוֹ נִמְצָאִין עֵצוֹת אֵיךְ לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר, מֵרַע לְטוֹב, רַק שֶׁבַּעֲווֹנוֹתָיו נֶעֶלְמוּ מִמֶּנּוּ הָעֵצוֹת בִּבְחִינַת: "מִי זֶה מַחְשִׁיךְ עֵצָה בְּמִילִין" וְכוּ', וְעַל כֵּן תַּקָּנָתוֹ, שֶׁיֵּדַע עַל כָּל פָּנִים הָאֱמֶת, שֶׁנָּפַל כָּל כָּךְ וְנִתְרַחֵק כָּל כָּךְ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ שׁוּם עֵצָה, וְיִצְעַק עַל זֶה בְּעַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיּוֹרֵהוּ הָעֵצָה וְהַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת.

וּכְמוֹ שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם צָעַק עַל זֶה הַרְבֵּה, כִּי בֶּאֱמֶת גַּם עַל הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בְּמַעֲלָה מְאֹד עוֹבְרִים עֲלֵיהֶם גַּם כֵּן עֵצוֹת חֲלוּקוֹת בְּעִנְיְנֵיהֶם וּבְהַנְהָגוֹתֵיהֶם, וְכַמּוּבָן בַּמֶּה שֶּׁצָּעַק דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי" וְכוּ', שֶׁמּוּבָן מִזֶּה, שֶׁעָבְרוּ עָלָיו חֲלֻקּוֹת הָעֵצָה הַרְבֵּה מְאֹד, מִכָּל־שֶׁכֵּן וְכָל־שֶׁכֵּן קְטַנֵּי הָעֵרֶךְ, מִכָּל־שֶׁכֵּן הַנִּלְכָּדִים בְּמַאֲסַר הַתַּאֲווֹת וּבְהִרְהוּרִים וְכוּ' וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁצְּרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין, שֶׁבְּוַדַּאי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם יֵשׁ שָׁם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה אֵיךְ לָצֵאת וְלָשׁוּב מִשָּׁם, אַךְ שֶׁאֵין יוֹדְעִין הָעֵצָה, וַעֲצָתָם חֲלוּקָה תָּמִיד, עַל כֵּן תַּקָּנָתָם – שֶׁיֵּדְעוּ הָאֱמֶת, שֶׁאֵין יוֹדְעִים שׁוּם עֵצָה, וְיִתְפַּלְּלוּ עַל זֶה הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז יְכוֹלִין לִזְכּוֹת שֶׁתִּהְיֶה הַיְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, הִלְכוֹת גִּטִּין ג', אוֹת כ"ה)