מִי שֶׁרוֹצֶה לָשׂוּם לִבּוֹ עַל דְּרָכָיו, לְהִסְתַּכֵּל עַל תַּכְלִיתוֹ וְסוֹפוֹ הַנִּצְחִי – הוּא יוֹדֵעַ וּמֵבִין, שֶׁצְּרִיכִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת הַרְבֵּה לְהִנָּצֵל מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל, כָּל אֶחָד כְּפִי עִנְיָנָיו, עַד שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲבֹר הַיּוֹם בְּשָׁלוֹם.
כִּי יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם, וְכַמָּה סִבּוֹת וְהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁעוֹבְרִין עַל הָאָדָם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְכַמָּה עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת וְתַחְבּוּלוֹת גְּדוֹלוֹת צָרִיךְ בְּכָל יוֹם, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִנָּצֵל מֵהָרוֹצְחִים וְהָאוֹרְבִים הָאַכְזָרִים, הָעוֹמְדִים עָלָיו בְּכָל יוֹם, שֶׁהֵם הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, וּצְרִיכִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם לִצְעֹק הַרְבֵּה מִמַּעֲמַקִּים, מֵעֹמֶק הַלֵּב מְאֹד מְאֹד, בִּבְחִינַת: "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ הַשֵּׁם", בְּחִינַת: "צָעַק לִבָּם אֶל הַשֵּׁם", עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהַמְשִׁיךְ עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהֵם בְּחִינַת: "מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ, וְאִישׁ תְּבוּנָה יִדְלֶנָּה", כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע לָתֵת עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ בְּכָל דָּבָר בְּאֹפֶן שֶׁיַּצְלִיחַ עַל־יְדֵי זֶה הַצְלָחָה אֲמִתִּית וְנִצְחִית. וְעַל זֶה צָעַק דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַרְבֵּה: "עַד אָנָה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי", וּכְתִיב: "בַּעֲצָתְךָ תַנְחֵנִי", וּכְתִיב: "אֲבָרֵךְ הַשֵּׁם אֲשֶׁר יְעָצָנִי", וְעַל־זֶה תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל לְהִתְפַּלֵּל בְּכָל יוֹם: "וְתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ". (הִלְכוֹת רֹאשׁ־חֹדֶשׁ ו', אוֹת ז)