כָּל עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי כָּל יְמֵי חַיָּיו וְכָל מַה שֶּׁבָּא לְזֶה הָעוֹלָם, הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַשָּׂגַת הַ"נַּעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע", שֶׁהוּא בְּחִינַת קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְקִיּוּמָהּ, שֶׁרַק בִּשְׁבִיל זֶה בָּא הָאָדָם לְזֶה הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה יָגֵע בַּתּוֹרָה, עַד שֶׁיַּשִּׂיג בְּכָל פַּעַם אֶת הַנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ, לַעֲשׂוֹת מִתּוֹרַת הַשֵּׁם – תּוֹרָתוֹ, מֵהַנִּסְתָּר בְּחִינַת "נִשְׁמַע" יִהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ בְּחִינַת נִגְלֶה, בְּחִינַת "נַעֲשֶׂה".
אַךְ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה כִּי אִם עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא עִקַּר הַתְּפִלָּה, שֶׁצְּרִיכָה לִהְיוֹת בְּדִבּוּר דַּיְקָא. וְאִם הָיָה כָּל אָדָם זוֹכֶה לְהִשְׁתַּדֵּל לְהַרְבּוֹת בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה וּלְקַדֵּשׁ דִּבּוּרוֹ כָּרָאוּי, בְּוַדַּאי הָיָה כָּל אָדָם זוֹכֶה בְּכָל פַּעַם לְהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה וְחָפֵץ לְהֵיטִיב וּלְגַלּוֹת לְכָל אָדָם נִסְתָּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, רַק הָעִקָּר – כְּשֶׁזּוֹכִין לִשְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל. (הִלְכוֹת מַתָּנָה ד', אוֹת כ"ג)