הַשָּׂגַת וְהִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת

אֲפִלּוּ לְהָאָדָם שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה, בִּבְחִינַת חַשְׁכוּת וְגָלוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמֵאִיר עָלָיו לִפְעָמִים הִתְנוֹצְצוּת גָּדוֹל בְּלִבּוֹ וְדַעְתּוֹ, וְהַכֹּל – כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר הָאָדָם עַל־יְדֵי זֶה וְיִהְיֶה נִמְשָׁךְ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: "מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָרוּצָה". וְעַל כֵּן אַחַר־כָּךְ מִיָּד נֶעֱלָם וְעוֹבֵר מִמֶּנּוּ הַהִתְנוֹצְצוּת וְהַהֶאָרָה הַזֹּאת, כִּי הַהִתְנוֹצְצוּת הָיְתָה רַק לְרַמֵּז לוֹ נְעִימוּת הָאוֹר, כְּדֵי שֶׁיִּרְדֹּף אַחֲרָיו. וְזֶה עִקַּר בְּחִינַת הַכְּרוּז, שֶׁקּוֹרִין לְהָאָדָם בְּכָל פַּעַם שֶׁיָּשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל. וְזֶה בְּחִינַת פֶּסַח וּסְפִירָה וְשָׁבוּעוֹת. (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים, הִלְכוֹת קְרִיאַת־שְׁמַע ה', אוֹת ט)

צָרִיךְ הָאָדָם לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ, הַכֹּל הוּא רַק סִבּוּבִים מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי רַק בִּשְׁבִיל זֶה נִבְרָא, וְאֵין שׁוּם תַּכְלִית אַחֵר חוּץ מִזֶּה.

כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ: שֶׁעִקַּר הַבְּרִיאָה הָיְתָה בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעִין לֵהּ, וְזֶה עִקַּר כְּלַל כָּל הַתּוֹרָה וּכְלַל כָּל הַכַּוָּנוֹת שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, כִּי כֻּלָּם הֵם שִׁעוּרִים וְצִמְצוּמִים לִזְכּוֹת עַל־יָדָם לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת לָדַעַת וּלְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ.

אַךְ מֵחֲמַת שֶׁזֶּה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים, כִּי יֵשׁ מַלְכוּת דְּסִטְרָא אַחֲרֳא, שֶׁהֵם מִתְגַּבְּרִים בְּכָל עֵת לְבַלְבֵּל דַּעַת הָאָדָם, שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל וְלֹא יִתְבּוֹנֵן עַל כָּל זֶה, מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמּוֹ, שֶׁהוּא לְטוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית כְּדֵי לִזְכּוֹת לְחַיֵּי עוֹלָם לְהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, וְהוּא שׁוֹכֵחַ ח"ו אֶת הָעִקָּר, וְעוֹשֶׂה מֵהַטָּפֵל עִקָּר, כְּאִלּוּ הָעִקָּר הָיָה, ח"ו, עִסְקֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וְטִרְדַּת הַפַּרְנָסָה וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְלָן – עַל כֵּן צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, שֶׁהוּא הָרַבִּי הֶהָגוּן, שֶׁיּוּכַל לְסַבֵּב עִם כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ בִּדְרָכִים נִפְלָאִים, עַד שֶׁיַּכְנִיס בּוֹ גַּם כֵּן הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת. (הִלְכוֹת נְזִיקִין ד', אוֹת ב)