כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְכָל הַבִּלְבּוּלִים כֻּלָּם הֵם בְּחִינוֹת: עָרְלַת לֵב, חֶרְפַּת לֵב, שְׁבִירַת לֵב – כִּי הֵם מְחָרְפִין וּמְבַזִּין וְשׁוֹבְרִין לִבּוֹ שֶׁל אָדָם.
וְזֶהוּ עִקַּר עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה – לְטַהֵר וּלְזַכֵּךְ הַלֵּב מִכָּל אַהֲבוֹת רָעוֹת וּמִכָּל הַתַּאֲווֹת וְהַבִּלְבּוּלִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת חֶרְפַּת לֵב, עָרְלַת לֵב כַּנַּ"ל, עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת "צַדִּיק מוֹשֵׁל", שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁשָּׁם שׁוֹרֶה אוֹר הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה. וְעַל כֵּן בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה מִתְגַּבְּרִין בְּיוֹתֵר כָּל הַבִּלְבּוּלִים וְכָל הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּלֵּב, כְּדֶרֶךְ הַנִּלְחָמִים זֶה עִם זֶה – כְּשֶׁבָּא צַד אֶחָד לְבַטֵּל אֶת חֲבֵרוֹ, אֲזַי חֲבֵרוֹ רוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדּוֹ. עַל כֵּן בֶּאֱמֶת בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה הִיא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה, וְצָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְקַשֵּׁר הַדִּבּוּר שֶׁל הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה הַנַּ"ל אֶל הַלֵּב, כְּדֵי לְבַטֵּל חֶרְפַּת לֵב הַנַּ"ל. (הִלְכוֹת נְשִׂיאַת־כַּפַּיִם ה', אוֹת ב')