בִּשְׁעַת הַמִּנְחָה, אָז תָּקְפָּא דְּדִינָא שָׁלְטָא [תּוֹקֵף הַדִּין שׁוֹלֵט], שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמְּנִיעוֹת מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל כֵּן הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּיוֹתֵר, שֶׁלֹּא לְאַחֵר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כַּמְבֹאָר בַּמִּשְׁנָה: "לֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר" וְכוּ', מֵחֲמַת שֶׁאָז שְׁכִיחִים הַמְּנִיעוֹת בְּיוֹתֵר, מֵחֲמַת שֶׁאָז הַזְּמַן שֶׁרֹב הָעוֹלָם טְרוּדִים בְּמַשָּׂא־וּמַתָּן וּפַרְנָסָתָם, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאָז צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים וְכִסּוּפִין גְּדוֹלִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁיִּזְכֹּר בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּתוֹךְ הַמַּשָּׂא־וּמַתָּן, בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַמְּנִיעוֹת, שֶׁזֶּהוּ הָעִקָּר.
וְזֶה בְּחִינַת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי הַתְּפִלָּה הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב, בְּחִינַת רָצוֹן, אַךְ עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הָרָצוֹן צְרִיכִין בִּשְׁעַת מִנְחָה, וְעַל כֵּן הִזְהִירוּ עָלֶיהָ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּיוֹתֵר, כִּי עַל־יְדֵי תְּפִלַּת מִנְחָה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ הַהַמְתָּקָה שֶׁל מִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת, שֶׁאָז עִקַּר הֶאָרַת הָרָצוֹן, רַעֲוָא דְּרַעֲוִין, כַּיָּדוּעַ, וּמֵחֲמַת שֶׁהָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה הוּא בְּחִינַת מִנְחַת עָנִי, עַל כֵּן קָרְאוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לִתְפִלָּה זֹאת בְּשֵׁם מִנְחָה. (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הָרֵיחַ ה', אוֹת ח')