מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת, וְחוֹגֵר עַצְמוֹ לַמִּלְחָמָה בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת - הוּא מְנַצֵּחַ תָּמִיד.
כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה עֻבְדָּא לְצֹרֶךְ מִלְחֶמֶת מִצְוָה זֹאת, הוּא מְנַצֵּחַ בָּזֶה מִיָּד, מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת, עַל כֵּן אַף אִם אֵינוֹ זוֹכֶה לְנַצֵּח הַמִּלְחָמָה בִּשְׁלֵמוּת, אַף־עַל־פִּי־כֵן בָּזֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁאוֹחֵז הַכְּלֵי־מִלְחָמָה בְּיָדוֹ לִלְחֹם נֶגֶד שׂוֹנְאֵי הַשֵּׁם, שֶׁהֵם הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו וְכוּ', בָּזֶה בְּעַצְמוֹ הוּא נִקְרָא כְּבָר מְנַצֵּחַ.
כִּי כָּל עֻבְדָּא וּתְנוּעָה קַלָּה, שֶׁהָאָדָם מִתְגַּבֵּר בִּשְׁבִיל לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הוּא יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְתֵכֶף הוּא מְנַצֵּחַ הַרְבֵּה, נִצָּחוֹן אֲמִתִּי וְנִצְחִי, כִּי רַק זֶה עִקַּר הַנִּצָּחוֹן הָאֲמִתִּי, כִּי זֶה הַנִּצָּחוֹן יִשָּׁאֵר קַיָּם לָנֶצַח, כִּי "לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבֵד" [אֵין רָצוֹן טוֹב שֶּׁנֶּאֱבַד]. וְזֶה מְרֻמָּז בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּעִנְיַן הָאַרְבָּעָה מִינִים שֶׁבַּלּוּלָב, שֶׁאָמַר שָׁם: "מָאן נָצַח - מָאן דְּאָחֵד מָאנֵי־קְרָבָא בְּיָדוֹי" [מִי מְנַצֵּחַ? מִי שֶׁאוֹחֵז בִּכְלֵי קְרַב בְּיָדוֹ], כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁאוֹחֲזִין הַכְּלֵי־מִלְחָמָה לִלְחֹם עִם הַמּוֹנְעִים אוֹתוֹ מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת, בָּזֶה בְּעַצְמוֹ כְּבָר נִצַּח הַרְבֵּה כַּנַּ"ל. (הִלְכוֹת בִּרְכַּת־הָרְאִיָּה ה', אוֹת ט', י"ט)