עִקַּר הִתְגַּבְּרוּת הַיֵּצֶר הָרָע בְּכָל אָדָם הוּא בִּפְגַם הַבְּרִית.
וְאַחַר כָּל הַיְגִיעוֹת הָעֲצוּמוֹת וְרִבּוּי הַמְּסִירַת־נֶפֶשׁ, שֶׁהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים מוֹסְרִים נַפְשָׁם מַמָּשׁ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר בִּשְׁבִיל תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, עֲדַיִן הַשָּׂטָן וְהַיֵּצֶר הָרָע מְרַקֵּד בֵּינָן וּמִתְגָּרֶה בְּיִשְׂרָאֵל, וְהָעִקָּר בְּעִנְיָן זֶה. כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בִּימֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל הַיְגִיעוֹת שֶׁהָיוּ לוֹ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל, וּבְסוֹף יָמָיו בָּא בִּלְעָם הָרָשָׁע, יִמַּח שְׁמוֹ, וְהִכְשִׁילָם בִּפְגַם הַבְּרִית, וְלִפְעָמִים מֻכְרָח הַצַּדִּיק לְהִסְתַּלֵּק וְלָמוּת בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי לְפִי עֹצֶם הִתְפַּשְּׁטוּת הַסִּטְרָא־אֲחַרָא אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִגְמֹר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת בַּחַיִּים, רַק לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ.
וּמִזֶּה הַפְּגָם בָּאִים כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמִּלְחָמוֹת וְהַמַּחֲלוֹקוֹת, הַמּוֹנְעִים אֶת הָאָדָם מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה וּמְעַכְּבִים אוֹתוֹ מִלְּהוֹצִיא הַחִיּוּת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל, כִּי כָּל הַמְּנִיעוֹת מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הַקְּדֻשָּׁה בָּאִים מִטֻּמְאַת קֶרִי, רַחֲמָנָא לִצְלָן. (כִּי "קֶרִי" – לְשׁוֹן מְנִיעָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י בְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי עַל פָּסוּק: "אִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי". וְזֶה: "וְאַף אֲשֶׁר הָלְכוּ עִמִּי בְּקֶרִי; אַף אֲנִי אֵלֵךְ עִמָּם בְּקֶרִי", הַיְנוּ שֶׁמֵּחֲמַת פְּגַם קֶרִי, רַחֲמָנָא לִצְלָן, עַל־יְדֵי־זֶה מַזְמִין לָהֶם מְנִיעוֹת עֲצוּמוֹת, שֶׁנִּקְרָאִים גַם כֵּן קֶרִי, וּמִזֶּה בָּאִין כָּל הַצָּרוֹת וְכָל הַגָּלוּת, רַחֲמָנָא לִצְלָן).
וְזֶה: "וְהֵבֵאתִי אֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם", כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבְּרִים מְאֹד כָּל הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת. וְעִקַּר הַתִּקּוּן לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהָאוֹיְבִים הוּא עַל־יְדֵי הָרָצוֹן וְהַחֵשֶׁק דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁעַל־יְדֵי זֶה זוֹכִין לְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת.
וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: "וְאָז יִרְצוּ אֶת עֲוֹנָם", הַיְנוּ שֶׁיַּהַפְכוּ כָּל הָעֲווֹנוֹת, שֶׁמֵּהֶם כָּל הַמְּנִיעוֹת, לְרָצוֹן, וְעַל־יְדֵי־זֶה: "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב", הַיְנוּ שֶׁיְּעוֹרֵר וְיִזְכֹּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זְכוּת הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שׁוֹכְנֵי עָפָר, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן עָווֹן זֶה – עַל־יָדָם, כִּי 'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָן יוֹתֵר מִבְּחַיֵּיהֶם', וְעַל כֵּן דַּיְקָא אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָם גּוֹמְרִין תִּקּוּן עָווֹן זֶה, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּן נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל. (הִלְכוֹת הֶכְשֵׁר כֵּלִים ד', אוֹת ט"ו, י"ז)