הַזְכָּרַת שְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים הוּא דָּבָר נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד וּמוֹעִיל הַרְבֵּה מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, (כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר).
גַּם מְסֻגָּל לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי־זֶה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כִּי אִם בְּכֹחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בִּבְחִינַת: "צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אֶרֶץ". (עַיֵּן פְּנִים, וְ"יְמֵי מוֹהֲרַנ"ת" בִּנְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל וְעַיֵּן "לִקּוּטֵי הֲלָכוֹת", הִלְכוֹת נְטִילַת־יָדַיִם לִסְעֻדָּה ד', אוֹת ו, וּבְהִלְכוֹת דְּבָרִים הַנּוֹגְעִים בִּסְעֻדָּה ד', אוֹת ו – וְתָבִין יוֹתֵר)