עִקַּר כָּל הַפְּגָמִים שֶׁל כָּל הַחֲטָאִים הֵם בִּבְחִינַת הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אַתְוָן [אוֹתִיּוֹת], שֶׁמַּמְשִׁיךְ ח"ו הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּאוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁעוֹבֵר עָלָיו, לְמָקוֹם שֶׁמַּמְשִׁיךְ (לְהַסִּטְרָא אַחֲרָא וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְלָן). כִּי עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים הֵם הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם, כַּיָּדוּעַ.
וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן – עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר בִּבְחִינַת: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל הַשֵּׁם", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: "אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ מִכֶּם אֶלָּא דְּבָרִים", הַיְנוּ שֶׁיַּרְבֶּה לְדַבֵּר דִּבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל צְעָקוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּצְטָרְפוּ וִיתַּקְּנוּ כָּל הָאוֹתִיּוֹת לְטוֹב.
וּבְוַדַּאי הוּא עֵצָה גְּדוֹלָה וְקַלָּה, שֶׁהַכֹּל יְכוֹלִין לְקַיְּמָהּ, כִּי יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר לְבַד, אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרֹחַ בַּעֲבוֹדָתוֹ כְּמוֹ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים שֶׁהָיוּ לְפָנֵינוּ, שֶׁיָּגְעוּ וְטָרְחוּ מְאֹד מְאֹד בְּתַעֲנִיתִים רַבִּים וּבְסִגּוּפִים קָשִׁים וַעֲצוּמִים מְאֹד. וַאֲפִלּוּ אִם ח"ו עֲדַיִן עוֹבֵר עָלָיו מַה שֶּׁעוֹבֵר, אַף־עַל־פִּי־כֵן אִם לֹא יַנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ לִפֹּל לְעוֹלָם וִיחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לְדַבֵּר דִּבּוּרִים עַל כָּל פָּנִים תָּמִיד לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּצְעָקוֹת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי סוֹף כָּל סוֹף יָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
אַךְ הַבַּעַל־דָּבָר מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם לְמָנְעוֹ גַּם מִזֶּה, וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי טִרְדַּת הַפַּרְנָסָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה אֵינוֹ עוֹסֵק בִּשְׁלֵמוּת אֲפִלּוּ בְּעֵצָה קַלָּה הַזֹּאת לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ.
עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם הָאֱמֶת, "כִּי לֹא בְּכֹחַ יִגְבַּר אִישׁ", וְאֵין הַפַּרְנָסָה נִמְשֶׁכֶת עַל־יְדֵי יְגִיעָתוֹ וְטָרְחוֹ לְבַד, רַק הַכֹּל בְּחַסְדֵּי הַשֵּׁם וּבִישׁוּעָתוֹ. וְהַדְּאָגוֹת וְהַטְּרָדוֹת אֵינָם מוֹעִילִים כְּלָל לְפַרְנָסָה, אַדְּרַבָּא, מַזִּיקִים הַרְבֵּה לַפַּרְנָסָה. וְעַל כֵּן אֲפִלּוּ הַבַּעַל מְלָאכָה וָעֵסֶק יָכוֹל לִמְצֹא לְנַפְשׁוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת בַּיּוֹם לַעֲסֹק בָּהֶם בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים וְהִתְבּוֹדְדוּת וְכוּ', וְעַל־יְדֵי־זֶה יָשׁוּב בְּוַדַּאי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. (הִלְכוֹת קְרִיאַת־שְׁמַע ה', אוֹת י"ד)