בֶּאֱמֶת אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, אַךְ הַרְבֵּה אוֹבְדִים הַשָּׁעָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַצְלִיחַ בָּהּ בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, עַל־יְדֵי חָכְמָתָם שֶׁל הֶבֶל, עַל־יְדֵי שֶׁדּוֹחֲקִים אֶת הַשָּׁעָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל: כָּל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, הַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַיֵּם: "עִם גְּבַר תָּמִים תִּתַּמָּם וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל", וּמֵאַחַר שֶׁהוּא עִקֵּשׁ וְרוֹצֶה שֶׁיְּמַלֵּא לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תֵּכֶף חֶפְצוֹ, וּכְשֶׁאֵין לוֹ מַה שֶּׁחָפֵץ הוּא אוֹמֵר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּזֶה הָאֹפֶן לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, נִמְצָא שֶׁהוּא עִקֵּשׁ וּמְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְאָז גַּם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְפַּתֵּל עִמּוֹ וְהַשָּׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ.
אֲבָל הַהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת כִּי בְּוַדַּאי צַדִּיק וְיָשָׁר הַשֵּׁם, וּמַה שֶּׁסּוֹבֵל יִסּוּרִין וְדַחֲקוּת – הַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁלּוֹ, וּמְקַיֵּם: "טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם לִתְשׁוּעַת הַשֵּׁם". כִּי לִפְעָמִים אֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לְהָאָדָם צָרְכֵי יְשׁוּעָתוֹ תֵּכֶף, עַד שֶׁיַּרְבֶּה בִּתְפִלָּה עַל זֶה, כִּי "הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְאַוֶּה לִתְפִלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל".
וְגַם בִּתְפִלָּה אָסוּר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, כַּמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר, וְלִפְעָמִים הַיְשׁוּעָה מִתְעַכֶּבֶת עוֹד מִטְּעָמִים אֲחֵרִים, עַל כֵּן צְרִיכִין לֵילֵךְ רַק בִּתְמִימוּת וּלְהַאֲמִין בְּישֶׁר מִשְׁפָּטָיו יִתְבָּרַךְ וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִלָּה תָּמִיד עַל כָּל דָּבָר, וְאָז בְּוַדַּאי הַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ, כִּי בְּוַדַּאי תַּגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁל יְשׁוּעָתוֹ. וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל: "כָּל הַמַּתְמִים עַצְמוֹ, שָׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ" וְכוּ'. (הִלְכוֹת נְזִיקִין ה', אוֹת ט"ו)