ג

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁעִקַּר תִּקּוּן תַּאֲוַת מָמוֹן הוּא עַל־יְדֵי שְׁמִירַת הַבְּרִית, כִּי עַל־יְדֵי דַּם בְּרִית מְמַעֵט דַּם נִדּוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּאֲוַת מָמוֹן וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית הוּא לְהוֹלִיד בָּנִים בְּזֶה הָעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, כִּי כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ מוֹלִיד בָּנִים, חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ אִם שָׁמַר בְּרִיתוֹ בִּשְׁלֵמוּת נִקְרָא (יְשַׁעְיָה נו, ג): "עֵץ יָבֵשׁ", וְהוּא בִּבְחִינַת פְּגַם הַבְּרִית, כַּיָּדוּעַ, כִּי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית א, יא): עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי" וְכוּ' (תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּקּוּן מג, פב:), וְזֶהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית, כִּי "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" (יְשַׁעְיָה מה, יח), הַיְנוּ כִּי כָּל אֶחָד צָרִיךְ לַעֲסֹק בְּיִשּׁוּב וְתִקּוּן הָעוֹלָם, וְעַל־כֵּן צָרִיךְ לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו בָּנִים כְּשֵׁרִים - שֶׁיּוּכְלוּ לְבָרֵר יוֹתֵר הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ, וְעִקַּר הַנִּיצוֹצוֹת הֵם בְּמָמוֹן כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי הַבָּנִים שֶׁמּוֹלִידִים בָּעוֹלָם בִּקְדֻשָּׁה, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר תִּקּוּן הַבְּרִית, עַל־יְדֵי־זֶה מְמַעֲטִים תַּאֲוַת מָמוֹן, דְּהַיְנוּ שֶׁמְּבָרְרִים הַנִּיצוֹצוֹת לְשָׁרְשָׁם שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְבַּטֵּל וְנִתְמַעֵט הַתַּאֲוָה שֶׁל מָמוֹן, כִּי עִקַּר הַבֵּרוּר עַל־יְדֵי הַבָּנִים דַּיְקָא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָרְרָם כִּי אִם מִדּוֹר לְדוֹר, כַּנַּ"ל.