וּכְשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְיַבֵּם, אֲזַי "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ וְכוּ' וְיָרְקָה בְּפָנָיו" (דְּבָרִים כה, ט). כִּי אִיתָא שָׁם בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת דַּעַת, שֶׁהִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, כִּי הַשָּׁלוֹם תָּלוּי בְּדַעַת, וְיֵשׁ דַּעַת עֶלְיוֹן מְאֹד שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁבֶּאֱמֶת אַהֲבָה וְשָׁלוֹם וְדַעַת בֵּינֵיהֶם, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים, רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זֹאת, כִּי זֶהוּ דַּרְכֵי ה'. וְזֶה בְּחִינַת מֹשֶׁה, שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת מַ'חֲלֹקֶת שַׁ'מַּאי הִ'לֵּל, וְזֶה בְּחִינַת מַצָּה, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וְזֶה בְּחִינַת יִבּוּם וַחֲלִיצָה, כִּי הַיִּבּוּם הוּא בְּחִינַת דַּעַת שֶׁל שָׁלוֹם שֶׁהוּא הַזִּוּוּג שֶׁל הוֹלָדָה, כִּי הַהוֹלָדָה הִיא בְּחִינַת שָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִים קכח, ו): "וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל". כִּי שָׁלוֹם הוּא הִתְחַבְּרוּת שְׁנֵי הֲפָכִים. וְזֶה בְּחִינַת זִוּוּג, כִּי אִישׁ וְאִשָּׁה הֵם בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, וְעִקַּר הִתְחַבְּרוּתָם הוּא רַק בְּהַבָּנִים הַנּוֹלָדִים מֵהֶם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (בְּרֵאשִׁית ב, כד): "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" - שֶׁמִּשְּׁנֵיהֶם נוֹלָד בֵּן וְשָׁם נַעֲשִׂין אֶחָד. נִמְצָא, שֶׁעִקַּר הַשָּׁלוֹם הַנַּעֲשֶׂה בֵּינֵיהֶם הוּא רַק בַּבָּנִים הַנּוֹלָדִים, שֶׁשָּׁם נַעֲשִׂין אֶחָד כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁהַיִּבּוּם שֶׁהוּא בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה, הוּא בְּחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ"ל.
אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בַּיִּבּוּם אֲזַי "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ", הַיְנוּ בְּחִינַת הַזִּוּוּג וְהַדַּעַת שֶׁל בְּחִינַת 'מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם', כִּי מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה, הוּא בְּחִינַת יִחוּדָא עִלָּאָה, שֶׁ הוּא בְּחִינַת זִוּוּג הַפְּנִימִי לְחִיּוּת הָעוֹלָמוֹת שֶׁלֹּא בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה, שֶׁהוּא זִוּוּגָא דְּלָא פָּסִיק (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים שַׁעַר הַקְּרִיאַת־שְׁמַע פֶּרֶק ה), וְעַל־כֵּן הוּא תָּמִיד בִּבְחִינַת מַחֲלֹקֶת, כִּי הַזִּוּוּג הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת דְּאַפְרִישׁ וְכוּ' כַּנַּ"ל, וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עַל־יְדֵי הַהוֹלָדָה כַּנַּ"ל, אֲבָל זִוּוּגָא עִלָּאָה שֶׁאֵינוֹ בִּשְׁבִיל הוֹלָדָה וְהוּא זִוּוּגָא דְּלָא פָּסִיק, הוּא תָּמִיד בִּבְחִינַת מַחֲלֹקֶת, אֲבָל בֶּאֱמֶת שָׁם תַּכְלִית הָאַהֲבָה וְהָאַחְדוּת, אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׁיג זֹאת, כִּי אָסוּר לַחֲקֹר שָׁם, כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר (חֲגִיגָה יג.): 'בַּמֻּפְלָא מִמְּךָ אַל תִּדְרֹשׁ', כַּיָּדוּעַ. וְשָׁם הוּא בְּחִינַת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים (עֵרוּבִין יג:), כִּי שָׁם מְקוֹר הַחַיִּים, כַּמּוּבָא (שַׁעֲרֵי־אוֹרָה, שַׁעַר הַשְּׁמִינִי סְפִירָה הַשְּׁלִישִׁית).
וְזֶה בְּחִינַת זִוּוּגָא דְּמֹשֶׁה, כִּי מֹשֶׁה הָיָה פָּרוּשׁ לְגַמְרֵי וְלֹא הָיָה לוֹ זִוּוּגָא תַּתָּאָה כְּלָל, רַק זִוּוּגוֹ הָיָה בִּבְחִינַת זִוּוּגָא עִלָּאָה, בִּבְחִינַת 'מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם' כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְיַבֵּם עַל־כֵּן "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ" בִּבְחִינַת זִוּוּגָא דְּמֹשֶׁה, בְּחִינַת (שְׁמוֹת ג, ה): "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" הַנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה, כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (נָשֹׂא קמח.): 'נַעַל - דָּא אִתְּתָא'. שֶׁמֹּשֶׁה הֻכְרַח לִפְשֹׁט עַצְמוֹ לְגַמְרֵי מִזִּוּוּג הַתַּחְתּוֹן שֶׁזֶּה בְּחִינַת "שַׁל נְעָלֶיךָ", וְהָיָה זִוּוּגוֹ רַק בִּבְחִינַת זִוּוּגָא עִלָּאָה בְּחִינַת 'מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם' הֵפֶךְ זִוּוּג הַתַּחְתּוֹן שֶׁהוּא דַּיְקָא בִּבְחִינַת שָׁלוֹם כַּנַּ"ל, כִּי הַתַּחְתּוֹן הוּא בִּבְחִינַת נַעַל שֶׁהִיא אִתְּתָא, שֶׁהִיא בְּחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר, בְּחִינַת "עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע", וְהַמַּחֲלֹקֶת הַבָּא מִשָּׁם מֵ"עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" - מִשָּׁם נֶאֱחָז הַסִּטְרָא אָחֳרָא, וְעַל־כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן רַק עַל־יְדֵי שָׁלוֹם, לְבַטֵּל הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל בְּחִינַת 'כָּתְנוֹת עוֹר', אֲבָל לְמַעְלָה מַעְלָה שָׁם הוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם, וְאַדְּרַבָּא, הַמַּחֲלֹקֶת הוּא דַּעַת עֶלְיוֹן מְאֹד, בְּחִינַת זִוּוּגָא עִלָּאָה, זִוּוּגָא דְּמֹשֶׁה כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן נֶאֱמַר בּוֹ - "שַׁל נְעָלֶיךָ", שֶׁיַּפְשִׁיט עַצְמוֹ מִבְּחִינַת כָּתְנוֹת עוֹר הַנַּ"ל כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְמַחֲלֹקֶת עֶלְיוֹן, זִוּוּגָא עִלָּאָה הַנַּ"ל.
וְזֶה בְּחִינַת "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ", כִּי בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה זִוּוּג בֵּינֵיהֶם כְּדֵי לְתַקֵּן נֶפֶשׁ הַמֵּת, וּמֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ חָפֵץ בִּבְחִינַת דַּעַת שֶׁל שָׁלוֹם, עַל־כֵּן צְרִיכִין לְהִתְחַבֵּר בִּבְחִינַת דַּעַת עֶלְיוֹן שֶׁל 'מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם', שֶׁהִיא בִּבְחִינַת "שַׁל נְעָלֶיךָ", בְּחִינַת "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ" כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ: "וְיָרְקָה בְּפָנָיו", כִּי הָרֹק הוּא בִּבְחִינַת זִוּוּג הַנְּשִׁיקִין, שֶׁהוּא בְּחִינַת זִוּוּג עֶלְיוֹן שֶׁל חֵךְ וְגָרוֹן, כַּמּוּבָא (עֵץ־חַיִּים שַׁעַר לט, דְּרוּשׁ יד). שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי חֲלִיצַת מִנְעָל דַּיְקָא כַּנַּ"ל, וְעַל־יְדֵי הָרֹק נִתְתַּקֵּן נֶפֶשׁ הַמֵּת בִּבְחִינַת "וְיָרְקָה בְּפָנָיו" שֶׁשָּׁם נִרְאֶה פָּנָיו (זֹהַר הָרָקִיעַ מִשְׁפָּטִים צז.), כִּי הָרֹק הוּא בְּחִינַת זִוּוּג עֶלְיוֹן שֶׁעַל יָדוֹ נִתְתַּקֵּן.