וְעַל־כֵּן מִרְיָם שֶׁפָּגְמָה בִּכְבוֹד מֹשֶׁה, וּדְבָרֶיהָ הָיוּ עַל שֶׁפָּרַשׁ (תַּנְחוּמָא צַו ג), כִּי הִיא לֹא הִשִּׂיגָה שֶׁזָּכָה לְזִוּוּג עֶלְיוֹן, בְּחִינַת זִוּוּגָא דְּמֹשֶׁה, בְּחִינַת 'מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם', וְעַל־כֵּן יָכֹל לִהְיוֹת פָּרוּשׁ לְגַמְרֵי, וְעַל־כֵּן דִּבְּרָה עָלָיו: "הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִּבֵּר" - 'וְלֹא פָּרַשְׁנוּ מִדֶּרֶךְ אֶרֶץ' (בַּמִּדְבָּר יב, ב; וּבְרַשִׁ"י שָׁם), כִּי אַדְּרַבָּא! עִקַּר הַדַּעַת עַל־יְדֵי הַשָּׁלוֹם כַּנַּ"ל, וְעַל־כֵּן הָיָה עָנְשָׁהּ "וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ" (שָׁם יד), שֶׁרָמַז לָהּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִצְוַת חֲלִיצָה בִּבְחִינַת "וְיָרְקָה בְּפָנָיו", כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ נֵרוֹ יָאִיר (סִימָן כא): שֶׁשָּׁם מְרֻמָּז סוֹד יִבּוּם וַחֲלִיצָה, הַיְנוּ כִּי הִיא פָּגְמָה בִּכְבוֹד מֹשֶׁה עַל שֶׁפָּרַשׁ, נִמְצָא, שֶׁפָּגְמָה בִּבְחִינַת 'מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם', שֶׁהִיא בְּחִינַת זִוּוּגָא דְּמֹשֶׁה, וְהַפְּגָם הוּא בִּבְחִינַת חֲלִיצָה כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן נֶאֱמַר בָּהּ: "וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ". כִּי שָׁם פָּגְמָה בִּבְחִינַת "שַׁל נְעָלֶיךָ", בִּבְחִינַת "וְחָלְצָה נַעֲלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו", כַּנַּ"ל.
'חָלוּץ' בְּגִימַטְרִיָּא 'מַצָּה' עִם הַכּוֹלֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲלֹקֶת לְשֵׁם שָׁמַיִם. "ה' אֶ חָד" רָאשֵׁי תֵּבוֹת דִּ' בְרֵי אֱ' לֹהִים חַ' יִּים: כִּמְדֻמֶּה שֶׁכָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, נֵרוֹ יָאִיר.