ט

וְעַל־כֵּן מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן מִכָּל מָקוֹם, פּוֹטֵר אֶת אִשְׁתּוֹ מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם (יְבָמוֹת כב.). כִּי אֲפִלּוּ בֵּן רָשָׁע פּוֹטֵר, כִּי 'כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה', וְאֶחָד מֵהֶם רָשָׁע, וְגַם הוּא בִּכְלַל הָאַרְבָּעָה בָּנִים אֲשֶׁר עַל יָדָם מַמְשִׁיכִין הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת וּמְגַלִּין וּמוֹדִיעִין יְדִיעַת אֱלֹקוּתוֹ מִדּוֹר לְדוֹר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי טז, ד): "כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ, וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה". שֶׁגַּם עַל יָדוֹ נִתְגַּדֵּל וְנִתְגַּלֶּה יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רָשָׁע בַּעֲווֹנוֹ יָמוּת עַל שֶׁשָּׁאַל שֶׁלֹּא כַּהֹגֶן וְהוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל וְכָפַר בָּעִקָּר, אֲבָל עַל־יְדֵי שֶׁמַּקְהִין אֶת שִׁנָּיו וּמְשִׁיבִין לוֹ: "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי" וְכוּ', עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא נִתְגַּדֵּל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְנִתְגַּלֶּה יְדִיעָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי כְּשֶׁכְּבָר גִּלָּה הָרָשָׁע הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלּוֹ, וְהַצַּדִּיקִים זוֹכִין לְשַׁבְּרָם וּלְהַקְהוֹת אֶת שִׁנֵּיהֶם, אֲזַי הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה מַה שֶּׁכְּבָר הוֹצִיאוּ לְחוּץ מִלִּבָּם מַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה. כִּי זֶה טוֹבָה לְדוֹרוֹת, כִּי לֹא יוּכַל עוֹד אַחֵר לוֹמַר שְׁטוּת הַקֻּשְׁיָא וְהַכְּפִירָה הַזֹּאת, כִּי כְּבָר נִשְׁמַע שְׁטוּת חֲקִירָה זֹאת וְהַצַּדִּיקִים סְתָרוּהָ וּשְׁבָרוּהָ, וְעַתָּה מַה יֵּשׁ לָהֶם עוֹד לוֹמַר? וּבִשְׁבִיל זֶה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַאֲרִיךְ אַף לָרְשָׁעִים וְנוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ שֶׁיֹּאמְרוּ מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ, כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיאוּ מִלִּבָּם כָּל רִשְׁעוּתָם וּכְפִירוּתָם הַטָּמוּן בְּלִבָּם, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם מַה לּוֹמַר עוֹד, וְאַחַר־כָּךְ בְּדִבּוּר אֶחָד שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת - יִפֹּל וְיִתְבַּטֵּל כָּל שְׁטוּת דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים. וְזֶה בְּחִינַת (מִשְׁלֵי כט, יא): "כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה", וְזֶה בְּחִינַת (שְׁמוֹת ט, טז): "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ בַּעֲבוּר הַרְאֹתְךָ אֶת כֹּחִי וּלְמַעַן סַפֵּר שְׁמִי בְּכָל הָאָרֶץ", הַיְנוּ כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ כְּשֶׁיָּבוֹא הַגּוֹאֵל צֶדֶק וְיִתְגַּלֶּה הָאֱמֶת בָּעוֹלָם - יִהְיֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה מַה שֶּׁכְּבָר הָיוּ כָּל כָּךְ מְחַקְּרִים וְאֶפִּיקוֹרְסִים וְכוֹפְרִים בָּעוֹלָם שֶׁכְּבָר חָקְרוּ מַה שֶּׁחָקְרוּ, וְאָמְרוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ, וְהָיוּ מְבַזִּים אֶת יִשְׂרָאֵל וּמִתְלוֹצְצִים כָּל כָּךְ, וְאָז יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם שֶׁהַכֹּל הוּא בְּהֵפֶךְ, וְיִשָּׁאֲרוּ כְּאֶבֶן דּוֹמֵם וְלֹא יוּכְלוּ לִפְתֹּחַ פֶּה עוֹד, וְיוֹדוּ הַכֹּל עַל הָאֱמֶת. וְעַל־כֵּן בֵּן הָרָשָׁע הוּא גַּם כֵּן מִן הָאַרְבָּעָה בָּנִים שֶׁעַל יָדָם מוֹדִיעִין אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם. וְגַם שֶׁיְּכוֹלִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ בָּנִים כְּשֵׁרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא קַמָּא קיט.): 'דִּילְמָא נַפְקֵי מִנֵּיהּ בְּנִין דְּמַעֲלֵי' (אוּלַי יֵצְאוּ מִמֶּנּוּ בָּנִים טוֹבִים), וּכְמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (מִדְרַשׁ הַנֶּעֱלָם וַיֵּרָא קה.): 'אִלְמָלֵא הָיָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מֵמִית אֶת תֶּרַח קֹדֶם שֶׁיָּצָא מִמֶּנּוּ אַבְרָהָם - לֹא הָיָה אַבְרָהָם וְכָל הָאָבוֹת בָּעוֹלָם וּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ וּמָשִׁיחַ וְכָל הַצַּדִּיקִים' וְכוּ'; עַיֵּן שָׁם.