לט

וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ מָלֵא רַחֲמִים אֲדוֹן יָחִיד, שֶׁתַּעַזְרֵנִי וּתְזַכֵּנִי לִרְאוֹת אֶת עַצְמִי עִם הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, וְלִשְׁמֹעַ מִפִּיהֶם הַקָּדוֹשׁ תּוֹרָה וַאֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁלֹּא אֶזְכֶּה לִשְׁמֹעַ מֵהֶם תּוֹרָה, אֶזְכֶּה עַל כָּל פָּנִים לִרְאוֹתָם וּלְקַבֵּל פְּנֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים, עַד שֶׁאֶזְכֶּה עַל־יְדֵי הָרְאִיָּה לְבַד שֶׁיֶּחֱזוּ וְיִסְתַּכְּלוּ בִּי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים בְּעֵינֵיהֶם הַקְּדוֹשִׁים וְהַנּוֹרָאִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְנוֹצֵץ מֹחִי בְּהִתְנוֹצְצוּת גָּדוֹל וּבְהֶאָרָה נִפְלָאָה וְעַל־יְדֵי־זֶה אֶזְכֶּה לְקַבֵּל גְּדֻלָּה אֲמִתִּיִּית כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב, כְּפִי הָרָאוּי לִי בֶּאֱמֶת כְּפִי מֹחִי, וְעִקַּר הַגְּדֻלָּה יִהְיֶה שִׁפְלוּת וַעֲנָוָה אֲמִתִּיִּית: שם, לה.