מ

מָלֵא רַחֲמִים אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה, עוֹרְרָה אַהֲבָתְךָ עָלֵינוּ, וְקוּמָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ וּמַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, וְרַחֵם עַל כָּל נִשְׁמוֹת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הַחַיִּים וְהַמֵּתִים, וְתֵן בְּלֵב הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים שֶׁיַּעַסְקוּ בְּתִקּוּנֵנוּ תָּמִיד, וִימַהֲרוּ לִפְעֹל חֶפְצָם וּרְצוֹנָם לְתַקְּנֵנוּ כֻּלָּנוּ מְהֵרָה, וְנָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מְהֵרָה וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב תָּמִיד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, אָמֵן סֶלָה: שם, מב.