ב

יֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תקו"ז תקון סז): אִית אָדָם וְאִית אָדָם {יֵשׁ אָדָם וְיֵשׁ אָדָם}, כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁבָּאוֹפַנִּים וְיֵשׁ אָדָם שֶׁבַּחַיּוֹת. וְגַם בְּהַחַיּוֹת אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר יֵשׁ גַּם כֵּן בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד "פְּנֵי אָדָם" כַּמְּבֹאָר בְּמֶרְכֶּבֶת יְחֶזְקֵאל (יחזקאל א). וְעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא לְמִי שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּ"הָאָדָם הָעֶלְיוֹן הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא" (שם) וְלָזֶה זוֹכִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים בַּמַּעֲלָה מְאֹד, עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה פְּעָמִים רַבִּים עַד אֵין מִסְפָּר. וְעַל יְדֵי כָּל תְּשׁוּבָה זוֹכִין לְהַשְׁלִים בְּחִינַת אָדָם עַד שֶׁעוֹלִין מֵאוֹפַנִּים לְחַיּוֹת וּמֵחַיּוֹת אֶל הַכִּסֵּא, עַד שֶׁעוֹלִין לִבְחִינַת אָדָם הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת תַּכְלִית נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה וְהַכֹּל צְרִיכִין לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו. וְכָל אֶחָד מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִתְקַשֵּׁר אֵלָיו וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיוּ נִכְלָלִין גַּם כֵּן בִּבְחִינַת אָדָם, כִּי נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה יְכוֹלָה לְתַקֵּן הַכֹּל כַּנַּ"ל, וּלְהַעֲלוֹת אֶת הָאָדָם מִבְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה וְעָנָן גָּדוֹל וְכוּ' מִכָּל הַקְּלִפּוֹת הַטְּמֵאוֹת לְגַמְרֵי וּמִקְּלִפַּת נֹגַהּ עַד שֶׁיַּכְלִיל אוֹתוֹ בִּבְחִינַת אָדָם, וְאַחַר כָּךְ יַעֲלֶה אוֹתוֹ עוֹד מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִכָּלֵל בְּהָאָדָם הָעֶלְיוֹן הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית וְהַסּוֹף שֶׁל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַגִּיעַ לְשָׁם. אֲבָל צְרִיכִין לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים הַרְבֵּה מֵעַצְמוֹ וּמֵאֲחֵרִים וְכוּ' קֹדֶם שֶׁזּוֹכִין לָזֶה כַּנַּ"ל. וְהָעִקָּר הוּא חִזּוּק הַלֵּב, שֶׁיִּהְיֶה חָזָק בְּלִבּוֹ וְדַעְתּוֹ מְאֹד לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בִּנְקֻדַּת הָאֱמֶת אֲפִלּוּ אִם יַעֲבֹר עָלָיו מָה, בְּחִינַת בָּקִי בְּעָיֵל וּבְנָפִיק כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות ה', יח): אוצר היראה, צדיק נא.