ג

אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל וְלֵיהָנוֹת מֵאוֹר הַצַּדִּיק שֶׁהוּא בְּחִינַת מֹשֶׁה בְּחִינַת נְקֻדָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁעַל יָדוֹ יְכוֹלִין לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, עַד שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת אָדָם הַנַּ"ל. אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם הוּא בִּבְחִינַת "הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ' וְאָזְנָיו וְעֵינָיו" (ישעיה ו') שֶׁכָּל זֶה נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת קִנְאָה וְתַאֲוָה וְכָבוֹד, שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַדָּם שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי בְּתָקְפּוֹ וּבוֹעֵר לְכָל הַתַּאֲווֹת, וְאֵשׁ הַקִּנְאָה בּוֹעֵר בּוֹ עַד שֶׁלֹּא דַּי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִסְבֹּל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, וְאַדְרַבָּא הוּא רוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד וּמִתְגָּרֶה וּמִתְקַנֵּא בְּיִרְאֵי ה' וְרוֹדֵף וּמְבַזֶּה אוֹתָם, וְעַל יְדֵי זֶה בְּוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל מֵאוֹר הַצַּדִּיק וְאֵינוֹ זוֹכֶה לִבְחִינַת אָדָם שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אבות ד'): הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם דַּיְקָא מִן הָעוֹלָם. כִּי עַל יְדֵי שָׁלשׁ מִדּוֹת אֵלּוּ מִתְגַּבְּרִין בָּהֶן הַשָּׁלשׁ קְלִפּוֹת טְמֵאוֹת בְּחִינַת 'כֶּלֶב נֵץ חֲמוֹר' הַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַחַיּוֹת שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהֵם אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר עַד שֶׁזּוֹכִין אַחַר כָּךְ לִבְחִינַת אָדָם – תקו"ז, תקון כ), וְאָז הֵם בִּבְחִינַת הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ' וְאֵינָן זוֹכִין לִרְאוֹת הָאוֹרוֹת נוֹרָאִים וְנִפְלָאִים שֶׁמֵּאִיר הַצַּדִּיק בָּעוֹלָם. אֲבָל מִי שֶׁחָס עַל חַיָּיו וּבוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד וּמִסְתַּכֵּל עַל אַחֲרִיתוֹ הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת, וּמִשְׁתַּדֵּל לְהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת וְסוֹבֵל בִּזְיוֹנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים בִּשְׁבִיל זֶה, עַל יְדֵי זֶה יוֹצֵא מִבְּחִינַת הַשְׁמֵן לֵב וְכוּ' הַנַּ"ל וְנִתְתַּקְּנִין הַלֵּב וְהָעֵינַיִם וְהָאָזְנַיִם, עַד אֲשֶׁר 'יָבִין בְּלִבּוֹ וְיִרְאֶה בְּעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמַע וְשָׁב וְרָפָא לוֹ'. גַּם נִתְתַּקְנִין הַמֹּחַ וְהַלֵּב וְהָרֵאָה שֶׁלּוֹ עַד שֶׁהֵם בִּבְחִינַת אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה, עַד שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה אַחַר כָּךְ לִבְחִינַת אָדָם שֶׁבַּחַיּוֹת הַמֶּרְכָּבָה, וְזוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה בְּמַחֲשָׁבוֹת צַחוֹת וּקְדוֹשׁוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה לִתְשׁוּבָה, כִּי עִקַּר הַתְּשׁוּבָה הִיא עַל יְדֵי תְּפִלָּה. וְאַחַר כָּךְ עוֹלֶה מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה וְזוֹכֶה לִבְחִינַת תְּשׁוּבָה עַל תְּשׁוּבָה, עַד שֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּהָאָדָם הָעֶלְיוֹן הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא, שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הָאָדָם כַּנַּ"ל (הל' ברכת הפירות ה', כא כג): אוצר היראה , צדיק נב.