טז

יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בֵּין הַמְּקֹרָבִים לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים לְבֵין הַשְּׁאָר, כִּי כָּל אֶחָד כְּפִי רִחוּקוֹ מֵהַצַּדִּיקִים מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק עֲלֵיהֶם כְּמוֹ כֵן מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּיוֹתֵר תַּאֲוַת מָמוֹן, עַד שֶׁמְּכַלֶּה יְמֵי חַיָּיו וְעוֹקֶרֶת אוֹתוֹ לְגַמְרֵי רַחֲמָנָא לִצְּלָן. וְכָל אֶחָד כְּפִי הִתְקָרְבוּתוֹ לְצַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים אֲמִתִּיִּים, כְּמוֹ כֵן נִמְתַּק אֶצְלוֹ מְרִירוּתָא דְּעָלְמָא שֶׁהִיא תַּאֲוַת מָמוֹן וְזוֹכֶה לִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ (הלכות שבת ו', יב): אוצר היראה , צדיק עח.