יב

עַל יְדֵי שִׁעוּרִין דְּאַתְוָון דְּאוֹרַיְיתָא {הַשִׁעוּרִים שֶׁל אוֹתִיוֹת הַתוֹרָה}, שֶׁהוּא בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁכּוֹלֵל כָּל הַצִּמְצוּמִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם בְּחִינַת הַחָכְמוֹת וְהַשִּׂכְלִיּוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁעַל יָדָם זוֹכִין לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, עַל יְדֵי זֶה נִבְרְאוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכָל אֲשֶׁר בָּהֶם מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף, כִּי כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ וּבְאוֹרַיְיתָא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַלְמִין {בָּתוֹרָה בָּרַא הַקַבַּ"ה אֶת הַעוֹלָמוֹת} (זהר בראשית כד). אַךְ מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נָפְלָה בְּחִינַת חָכְמָה תַּתָּאָה הַנַּ"ל בַּגָּלוּת שֶׁל הָאַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת וְיֵשׁ אֲחִיזָה לְהַסִּטְרָא אָחֳרָא חַס וְשָׁלוֹם בְּכָל הַשִּׂכְלִיּוֹת שֶׁבְּכָל עוֹלָם וּמַדְרֵגָה. וְזֶה עִקַּר הַיְגִיעָה וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל כָּל אֶחָד כָּל יְמֵי חַיָּיו, לְבָרֵר וּלְלַבֵּן כָּל הַמַּדְרֵגוֹת מֵאֲחִיזַת הַקְּלִפּוֹת שֶׁבָּהֶם, וְכָל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לְבָרֵר וּלְזַכֵּךְ כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְהֵפֶךְ - לְהֵפֶךְ, כִּי עַל יְדֵי הָעֲוֹנוֹת נַעֲשָׂה מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינוֹ לְבֵין הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת, וּמֵחֲמַת זֶה רֹב הָעוֹלָם הֵם רְחוֹקִים מֵהַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, מֵחֲמַת שֶׁהָרֹב אֵין מַעֲשֵׂיהֶם עוֹלִים יָפֶה, וְזֶה בְּחִינַת "כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם מַבְדִּילִים בֵּינֵיכֶם וּבֵין אֱלֹקֵיכֶם" (ישעיה נט). וְעִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל הָאָדָם בִּשְׁלֵמוּת הוּא לְאַחַר מִיתָתוֹ. כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִפְגַּם בְּחִינַת שִׂכְלוֹ כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהִתְבָּרֵר וּלְהִתְתַּקֵּן בִּשְׁלֵמוּת כִּי אִם עַל יְדֵי שֶׁיֻּמְשָׁךְ עָלָיו חִיּוּת גָּבֹהָּ בְּיוֹתֵר הַנִּמְשָׁךְ מִשֵּׂכֶל וְחָכְמָה גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַחֹלִי גָּדוֹל בְּיוֹתֵר צָרִיךְ רוֹפֵא גָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹת אוֹתוֹ. וְעַל כֵּן עִקַּר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאֹד, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְתַקֵּן צִמְצוּמִים וְשִׂכְלִיּוּת קְדוֹשִׁים כָּאֵלֶּה עַד שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת גַּם לְהַקְטַנִּים בַּמַּעֲלָה מְאֹד. אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן בְּחַיָּיו אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל זֶה הַחִיּוּת וְהַשֵּׂכֶל הַגָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, כִּי אִם בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה כָּל אֶחָד כְּפִי מַדְרֵגָתוֹ, כִּי אֵין הַגּוּף יָכוֹל לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת זֶה הַחִיּוּת כִּי יִתְבַּטֵּל עַל יְדֵי זֶה בַּמְּצִיאוּת לְגַמְרֵי, אֲבָל לְאַחַר מִיתָתוֹ וְהִסְתַּלְּקוּתוֹ אָז זוֹכֶה לְקַבֵּל בִּשְׁלֵמוּת זֶה הַחִיּוּת, עַד שֶׁזּוֹכֶה עַל יְדֵי זֶה לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית עִקַּר שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא. וְזֶה בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת הַחִיּוּת בִּשְׁעַת הַמִּיתָה בִּבְחִינַת "תּוֹסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן" וְכוּ' (תהלים קד) כַּיָּדוּעַ, כִּי אָז נִמְשָׁךְ עָלָיו הֶאָרָה מִזֶּה הַחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מִשֵׂכֶל וְחָכְמָה גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר וְעַל יְדֵי זֶה נִסְתַּלֵּק כִּי אֵין הַגּוּף יָכוֹל לְקַבֵּל זֶה הַחִיּוּת, וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִתְתַּקֵּן אַחַר כָּךְ כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזָּכָה עַל יְדֵי מַעֲשָׂיו שֶׁעָשָׂה בְּחַיָּיו שֶׁזֶּה הָעִקָּר.

וְעִקַּר הַתִּקּוּן עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁיּוֹדֵעַ שָׁרְשֵׁי כָּל הַנְּפָשׁוֹת, וְיוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲסֹק עִם כָּל אֶחָד בְּחַיָּיו וּבְמוֹתוֹ וְאֵיךְ לְתַקְּנוֹ לְהָבִיאוֹ לְהַשָּׂגוֹת אֱלֹקוּת שֶׁזֶּה עִקַּר הַתַּכְלִית כַּנַּ"ל. עַל כֵּן הָעִקָּר כְּשֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב אֵלָיו בַּחַיִּים חִיּוּתוֹ, כִּי אַחַר כָּךְ קָשֶׁה מְאֹד לָבוֹא אֵלָיו כִּי מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְכוּ' (יאכל בשבת – ע"ז ג'). וּבִשְׁבִיל זֶה נִמְצָאִים כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁמִּתְקָרְבִים אֶל הַקְּדֻשָּׁה וְאֶל הַצַּדִּיק וְאַחַר כָּךְ נוֹפְלִים וּמִתְרַחֲקִים. וְלִפְעָמִים נוֹפֵל הָאָדָם לְעֵת זִקְנוּתוֹ, כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין הָאָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּתְוַסֵּף עָלָיו דַּעַת גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּזְקִין הוּא צָרִיךְ לְהִתְקָרֵב לְשָׁרְשׁוֹ וְתִקּוּנוֹ בְּיוֹתֵר שֶׁהוּא הַשָּׂגַת הַחָכְמָה הַנַּ"ל שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו בְּעֵת הִסְתַּלְּקוּתוֹ וְאַחַר כָּךְ כַּנַּ"ל שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּנוֹ אִם יִזְכֶּה. וְזֶה בְּחִינַת 'זִקְנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִים דַּעְתָּם מִתְיַשֶּׁבֶת עֲלֵיהֶם' (קנים, פרק ג). וְעִקַּר הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים הֵם כִּפְשׁוּטוֹ הַתַּלְמִידִים שֶׁל הַחֲכָמִים, הַיְנוּ אוֹתָם שֶׁמְּקֹרָבִים בֶּאֱמֶת לְהַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל. אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם בַּחַיִּים יֵשׁ עָלָיו מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר כִּי אֶת "זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלֹקִים" (קהלת ז), וְכָל מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לָבוֹא לְחָכְמָה יְתֵרָה אוֹרֵב עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר וְהַקְּלִפָּה שֶׁהֵם בְּחִינַת עֲמָלֵק לְהִתְגַּבֵּר כְּנֶגְדוֹ, וְעַל כֵּן פְּעָמִים הָאָדָם נוֹפֵל לְעֵת זִקְנוּתוֹ, כִּי אֵין לוֹ כֹּחַ לְקַבֵּל הֶאָרַת הַדַּעַת שֶׁנִּמְשָׁךְ עָלָיו אָז מֵחֲמַת שֶׁלֹּא קִדֵּשׁ עַצְמוֹ כָּרָאוּי לְזֶה הַדַּעַת, וּמֵחֲמַת זֶה נִטְרְפָה דַּעְתּוֹ לְגַמְרֵי. וְכָל זֶה מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיקֵי אֱמֶת כָּרָאוּי, וְאָז הוּא בִּבְחִינַת זִקְנֵי עַם הָאָרֶץ, כִּי אֲפִלּוּ אִם קָרָא וְשָׁנָה וְלֹא שִׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אָמְרוּ עָלָיו רַזַ"ל שֶׁנִּקְרָא עַם הָאָרֶץ (ברכות מז:), וּמֵחֲמַת זֶה כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין דַּעְתָּם מְטֹרֶפֶת עֲלֵיהֶם (קנים פרק ג). וְעַל כֵּן לִפְעָמִים נוֹפֵל עַל יְדֵי זֶה לְעֵת זִקְנוּתוֹ עַד שֶׁלִּפְעָמִים נִתְהַפֵּךְ לְרוֹדֵף לְאַנְשֵׁי אֱמֶת.

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל (אבות פרק ב): 'אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ', בְּעַצְמְךָ - דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁחוֹלֵק עַצְמוֹ מִצַּדִּיק הָאֱמֶת אֲזַי בְּוַדַּאי אֵין לוֹ לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, כִּי יִפֹּל בְּאֵין סוֹמֵךְ חַס וְשָׁלוֹם. וְעִקַּר הָעֵצָה לָזֶה לֵידַע שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר וּמְחֻבָּר הֵיטֵב בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה בָּטוּחַ מִמִּכְשֹׁל שֶׁלֹּא יִפֹּל עוֹד חַס וְשָׁלוֹם הוּא עַל יְדֵי מְסִירַת נֶפֶשׁ. הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא מְשַׁבֵּר כָּל הַמְּנִיעוֹת עַד דִּכְדּוּכָהּ שֶׁל נֶפֶשׁ, וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל לְהִתְקָרֵב לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת "כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם" (תהלים עד) אָז זוֹכֶה לְהִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת וְלִינֹק מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (ברכות סג:) לְעִנְיַן כְּלַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה: 'אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ'. וְזֶה גַּם כֵּן בִּכְלַל מַאֲמָרָם זַ"ל 'אַל תַּאֲמִין בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ' דַּיְקָא, הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא מֵמִית עַצְמוֹ וְסוֹבֵל יִסּוּרִין גְּדוֹלִים וּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת אֶל הַקְּדֻשָּׁה, אָז יָכוֹל לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִפֹּל עוֹד, כִּי בְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו יִשָּׁאֵר עַל עָמְדוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ לָנֶצַח (הלכות בשר בחלב הלכה ה', ד ז ח י): אוצר היראה , צדיק קז.