יד

הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת הַכְּלוּלִים מִכָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים, הֵם בְּחִינַת 'עֵץ הַחַיִּים אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן' שֶׁהוּא כָּלוּל מִכָּל הַנְּשָׁמוֹת הַחֲצוּבוֹת מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד. כִּי דֶּרֶךְ שָׁם יוֹרְדִין וְעוֹלִין כָּל הַנְּשָׁמוֹת כַּיָּדוּעַ (עץ חיים שער מג, פג). וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע הוּא בְּחִינַת שֹׁרֶשׁ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁל הַתתקע"ד דּוֹרוֹת עַזֵּי פָּנִים שֶׁבַּדּוֹר הַכְּלוּלִים בְּהַמְפֻרְסָמִים שֶׁל שֶׁקֶר שֶׁכָּל פִּרְסוּמָם הוּא רַק עַל יְדֵי עַזּוּת. וּמִי שֶׁמִּתְקָרֵב וּמִתְקַשֵּׁר אֲלֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם זֶה בְּחִינַת פְּגַם אֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרָע. כִּי בְּוַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם גַּם כֵּן אֵיזֶה טוֹב, כִּי בְּלֹא זֶה לֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵיהֶם, בִּבְחִינָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (במדבר רבה טז, יז): כָּל שֶׁקֶר שֶׁאֵין בּוֹ אֱמֶת וְכוּ'. רַק שֶׁהָרָע וְהַשֶּׁקֶר שֶׁבָּהֶם מְרֻבֶּה מִן הַטוֹב, וּמִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֲלֵיהֶם הוּא פּוֹגֵם עַל יְדֵי זֶה בְּתַּאֲוַת מָמוֹן וְתַאֲוַת אֲכִילָה וְתַאֲוַת מִשְׁגָּל, וּמַפְסִיד עַל יְדֵי זֶה הַיִּרְאָה שְׁלֵמָה הַתְּלוּיָה בַּלֵּב שֶׁזֶּה בְּחִינַת חֻרְבַּן יְרוּשָׁלַיִם. וְאֵינוֹ זוֹכֶה לִתְפִלָּה בִּשְׁלֵמוּת (הלכות ערלה ד', ב): אוצר היראה, צדיק קמט.