קכא

מִי שֶׁאֵינוֹ מְקֻשָּׁר ומְקֹרָב לְצַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי כָּל עֲבוֹדָתוֹ הוּא רַק כְּמוֹ מִי שֶׁמְּעַקֵּם עַצְמוֹ וּמִתְדַּמֶּה לַחֲבֵרוֹ כְּקוֹף בִּפְנֵי אָדָם, כִּי אֵין מַמָּשׁ בַּעֲבוֹדָה כִּי אִם עַל־יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי: (שם סי' קי"א).