כב

אָמַר לְאֶחָד: כְּשֶׁנִּפְרָדִין חַס וְשָׁלוֹם מֵהַצַּדִּיקִים כְּאִלּוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה. כִּי אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁהַצַּדִּיק הוּא קוֹצָא דְּאוֹת ד' (תִּקּוּנֵי זֹהַר נה:). וּכְשֶׁנִּפְרָדִין מִמֶּנּוּ חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי מַפְרִידִין קוֹצָא דְּאוֹת ד' דְּאֶחָד (דְּבָרִים ו') וְנַעֲשָׂה חַס וְשָׁלוֹם אַחֵר (שְׁמוֹת ל"ד) שֶׁהוּא אֵל אַחֵר כְּפִירוֹת. כִּי עִקַּר אֱמוּנַת הַיִּחוּד הוּא עַל יְדֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁהֵם קוֹצָא דְּאוֹת ד' דְּאֶחָד וְכַנַּ"ל. וְכֵן מְבֹאָר עִנְיָן זֶה בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, שֶׁעִקַּר הָאֱמוּנָה תּוֹלֶה בַּהִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן תּוֹרָה י' אוֹת ה'): שיחה רפב.