וְעַל־כֵּן הֶחָמֵץ אָסוּר שִׁבְעַת הַיָּמִים עַד קְרִיעַת יַם סוּף. וְאַחַר שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁנִּקְרַע הַיָּם - הֻתַּר הֶחָמֵץ, כִּי מְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁכְּשֶׁזּוֹכִין לְחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת אֲזַי הַחוֹמָה הַזֹּאת שׁוֹמֶרֶת אֶת הָאָדָם מִכַּעַס, רַק בִּתְחִלָּה כְּשֶׁיּוֹרֵד הַשֶּׁפַע שֶׁל עֲשִׁירוּת - הוּא מִתְגָּרֶה מְאֹד לַהֲפֹךְ שֶׁפַע הָעֲשִׁירוּת לְכַעַס, וְלִפְעָמִים מִתְגָּרֶה בּוֹ בְּכַעַס גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיּוּכַל לְהַפְסִיד לוֹ גַּם הַחוֹמָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת, דְּהַיְנוּ שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר זָכָה לַעֲשִׁירוּת וְזָכָה לִבְחִינַת חוֹמָה, אַף־עַל־פִּי־כֵן יְקַלְקֵל הַחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת עַל־יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַכַּעַס בְּיוֹתֵר, חַס וְשָׁלוֹם, עַל־כֵּן בְּפֶסַח שֶׁאָז מַתְחִיל הַשֶּׁפַע שֶׁל עֲשִׁירוּת לֵירֵד, אָז צְרִיכִין שְׁמִירָה גְּדוֹלָה מֵחָמֵץ שֶׁהוּא בְּחִינַת כַּעַס.
וְעַל־כֵּן עִקַּר מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה הוּא בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹנָה בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, בְּעֵת שֶׁמְּקַבְּלִין הָרְכוּשׁ גָּדוֹל, שֶׁאָז צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר לֶאֱכֹל מַצָּה, שֶׁהוּא הַהֵפֶךְ מִכַּעַס שֶׁהוּא בְּחִינַת חָמֵץ, אֲבָל אַחַר הַהַתְחָלָה שֶׁהוּא לַיְלָה הָרִאשׁוֹנָה - אֵין חִיּוּב לֶאֱכֹל מַצָּה (אֹרַח־חַיִּים, סִימָן תעה, סְעִיף ז), אֲבָל אַף־עַל־פִּי־כֵן עֲדַיִן צְרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת עַצְמוֹ מֵחָמֵץ, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁכְּבָר זָכִינוּ לַעֲשִׁירוּת בְּעֵת יְצִיאַת מִצְרַיִם, עֲדַיִן לֹא קִבַּלְנוּ הָעֲשִׁירוּת בִּשְׁלֵמוּת, וַעֲדַיִן לֹא נִגְמַר הַחוֹמָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עֲדַיִן אָנוּ יְרֵאִים מֵהַמִּצְרִים שֶׁרוֹצִים לִרְדֹּף אַחֲרֵי יִשְׂרָאֵל.
אֲבָל בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח - שֶׁאָז נִקְרַע הַיָּם וְאָז נָפְלוּ הַמִּצְרִיִּים לְגַמְרֵי, וְאָז זָכִינוּ לְהָעֲשִׁירוּת בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כִּי 'גְּדוֹלָה הָיְתָה בִּזַּת הַיָּם מִבִּזַּת מִצְרַיִם', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תּוֹרֵי זָהָב" וְכוּ' (שִׁיר־הַשִּׁירִים רַבָּה א, יא), עַל־כֵּן אָז הֻתַּר הֶחָמֵץ, כִּי אָז כְּבָר נִשְׁלַם לָנוּ הַחוֹמָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת עַל־יְדֵי קְרִיעַת יַם סוּף בִּבְחִינַת (שְׁמוֹת יד, כב): "וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה", עַד שֶׁאֵין יְרֵאִים עוֹד מֵהֶם שֶׁלֹּא יַהַפְכוּ שֶׁפַע הָעֲשִׁירוּת לְכַעַס, עַל־כֵּן אָז אַחַר שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח, שֶׁהוּא קְרִיעַת יַם סוּף - הֻתַּר הֶחָמֵץ, כִּי כְּבָר זָכִינוּ לְחוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל וְנִפְלָא, עַד שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְקַלְקֵל הַחוֹמָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת עַל־יְדֵי הֶחָמֵץ, וּכְבָר נִטְהַר רוּחַ וַאֲוִיר הָעוֹלָם, שֶׁאֲפִלּוּ הָרוּחַ הַגָּדוֹל הַשּׁוֹלֵט בֶּחָמֵץ - אֵין בּוֹ כֹּחַ לְהַכְנִיס בּוֹ כַּעַס וַחֲרוֹן אַף, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי כְּבָר זָכִינוּ לְהַחוֹמָה שֶׁל הָעֲשִׁירוּת בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל, בְּחִינַת "וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה" וְכַנַּ"ל, כִּי בְּוַדַּאי מַה שֶּׁהֵם יְכוֹלִים לִפְעָמִים לְהִתְגָּרוֹת, אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם חוֹמָה שֶׁל עֲשִׁירוּת, הוּא רַק כְּשֶׁאֵין שְׁלֵמוּת בְּהַחוֹמָה, אֲבָל בִּשְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח שֶׁזָּכִינוּ לִקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁאָז נִשְׁלַם בְּחִינַת הַחוֹמָה, בְּחִינַת הָעֲשִׁירוּת בִּשְׁלֵמוּת גָּדוֹל, עַל־כֵּן אֵין אָנוּ מִתְיָרְאִים עוֹד מֵחָמֵץ וְכַנַּ"ל, עַל־כֵּן אַחַר־כָּךְ הֻתַּר הֶחָמֵץ, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל: