יט

וְעִקַּר כָּל זֶה נַעֲשֶׂה בְּרֹאשׁ־הַשָּׁנָה שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַשָּׁנָה, וְאָז דַּיְקָא צְרִיכִים בְּיוֹתֵר לִסַּע לְצַדִּיקִים וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, כִּי "זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ", וְ"כָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה" (תְּהִלִּים לג, ד), וּכְתִיב (שָׁם קד, כד): "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ". וּבֶאֱמֶת הַכֹּל אֶחָד, כִּי הַחָכְמָה מְקַבְּלִים עַל־יְדֵי אֱמוּנָה דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הוֹשֵׁע ב, כד): "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'" [וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב עוֹד עַל פָּסוּק "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" בְּסִימָן צא].

וְזֶה בְּחִינַת הַתְּקִיעוֹת כַּנַּ"ל, בְּחִינַת 'עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם' וְכוּ', שֶׁאַל תִּטְעוּ כְּאִלּוּ הָעוֹלָם יָשֵׁן וְהַכֹּל בִּפְשִׁיטוּת עַל־פִּי טֶבַע, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת שֵׁנָה, סִטְרָא דְּמוֹתָא, כִּי "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (תְּהִלִּים קכא, ד), כִּי בֶּאֱמֶת "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (שָׁם קד, כד), וּ"מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבֹתֶיךָ" (שָׁם צב, ו), וְכֵן מַנְהִיג הָעוֹלָם בְּכָל עֵת בְּחָכְמָה נִפְלָאָה וְיָהִיב חָכְמָתָא וְסַכְלְנוּתָא לִמְבִינֵי מַדָּע, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁלָּהֶם נִתְגַּלּוּ כָּל הָרָזִין, שֶׁכָּל מַעֲשֵׂיהֶם וְדִבּוּרֵיהֶם יֵשׁ בָּהֶם רָזִין, וְעַל יָדָם יְכוֹלִין לְהָבִין גְּדֻלַּת ה', מִי שֶׁבּוֹחֵר בֶּאֱמֶת לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל שֶׁכָּל הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ מָלֵא רָזִין עֲמִיקִין בִּכְלָל וּבִפְרָט בְּכָל עֵת וָעֵת וְכַנַּ"ל: