ז

וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (חֹשֶׁן־מִשְׁפָּט, סִימָן קז, סְעִיף א): 'וְהָאִדָּנָא גּוֹבִין מִמִּטַּלְטְלֵי דְּיַתְמֵי' (וְעַכְשָׁו גּוֹבִים מֵהַמִּטַּלְטְלִים שֶׁל הַיְתוֹמִים) כִּי עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הַדּוֹרוֹת פְּגוּמִים בְּתֹקֶף הַגָּלוּת וְשָׁכִיחַ הַרְבֵּה בְּנֵי־אָדָם שֶׁמֵּתִים בַּעֲלֵי־חוֹבוֹת, וְגַם הֵם פְּגוּמִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַרְבֵּה, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, כִּי הָא בְּהָא תַּלְיָא כַּנַּ"ל, וְאָז אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְתַּקֵּן מִיָּד בַּעֲפַר קְבוּרָתוֹ וְצָרִיךְ לְהִתְגַּלְגֵּל הַרְבֵּה, וְעָלָיו נֶאֱמַר (יְשַׁעְיָה כג, יב): "גַּם שָׁם לֹא יָנוּחַ לָךְ", שֶׁאֵין לוֹ מְנוּחָה בַּקֶּבֶר וְצָרִיךְ לְשׁוֹטֵט וּלְהִתְגַּלְגֵּל בַּמֶּה שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל כְּפִי מִשְׁפָּטוֹ, עַד שֶׁיְּבָרֵר מַה שֶּׁהָיָה צָרִיךְ לְבָרֵר, וְאָז יָשׁוּב לְהִתְתַּקֵּן עַל־יְדֵי בְּחִינַת עָפָר, וְעַל־כֵּן אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ, רַחֲמָנָא לִצְלַן, הֵם מְקֻשָּׁרִים עֲדַיִן בְּהַמִּטַּלְטְלִים וְהַחֲפָצִים שֶׁלָּהֶם גַּם אַחַר מִיתָתָם, כִּי אֵינָם שָׁבִים עִמּוֹ אֶל הֶעָפָר, כִּי גַּם הוּא אֵין לוֹ מְנוּחָה שָׁם מֵחֲמַת שֶׁפָּגַם הַרְבֵּה וּמֵת בַּעַל־חוֹב, עַל־כֵּן תִּקְּנוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל הָאִדָּנָא שֶׁיִּגְבוּ מִמִּטַּלְטְלִין שֶׁל הַמֵּת, כִּי לֹא יָצְאוּ מֵרְשׁוּתוֹ לְגַמְרֵי כְּמוֹ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלֹּא הָיוּ פְּגוּמִים כָּל־כָּךְ כַּנַּ"ל, וְגַם עַל־יְדֵי־זֶה שֶׁגּוֹבִין מֵהַמִּטַּלְטְלִין שֶׁל הַמֵּת, הַחוֹבוֹת שֶׁחַיָּב הוּא לוֹ טוֹבָה וְתִקּוּן גָּדוֹל, כִּי עַל־יְדֵי סִלּוּק הַחוֹב נִתְבַּטֵּל מִמֶּנּוּ בְּחִינַת הָעַבְדוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר תִּקּוּנוֹ. עַל־כֵּן הָאִדָּנָא גּוֹבִין מִמִּטַּלְטְלֵי דְּיַתְמֵי, כִּי עֲדַיִן לֹא נִפְרָד מֵהֶם לְגַמְרֵי. וְעַל־כֵּן בְּוַדַּאי עֲדַיִן הַשִּׁעְבּוּד עֲלֵיהֶם, וַאֲזַי בְּוַדַּאי הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לְפָנָיו כְּשֶׁיִּגְבוּ מֵהֶם הַחוֹבוֹת שֶׁלּוֹ, וִיבַטְּלוּ הָעַבְדוּת מִמֶּנּוּ, עַל־כֵּן עַתָּה גּוֹבִין מֵהֶם: