כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַשָּׁלִיחַ בְּעֵדִים, אֲזַי אִם נֶאֱבַד - הוּא עַל אַחֲרָיוּת הַמַּלְוֶה.
כִּי שְׁנֵי עֵדִים הֵם בְּחִינַת 'פִּי שְׁנַיִם', שֶׁהוּא בְּחִינַת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא הַקִּיּוּם שֶׁל כָּל הַדְּבָרִים, כִּי כָּל הָעוֹלָם נִבְרָא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים (תְּפִלַּת שַׁחֲרִית): 'וּדְבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים לָעַד'. וְזֶה בְּחִינַת (דְּבָרִים יט, טו): "עַל־פִּי שְׁנַיִם עֵדִים יָקוּם דָּבָר", שֶׁעַל־יְדֵי בְּחִינַת 'פִּי שְׁנַיִם', עַל־יְדֵי־זֶה "יָקוּם דָּבָר" - בְּחִינַת 'וּדְבָרָיו חַיִּים וְקַיָּמִים', כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַשָּׁלִיחַ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי הַלֹּוֶה - יָכוֹל לַחֲזֹר. וְאִם נֶאֱבַד - הוּא עַל אַחֲרָיוּת הַלֹּוֶה, אֲבָל כְּשֶׁעֲשָׂאוֹ בִּפְנֵי עֵדִים שֶׁהֵם בְּחִינַת 'פִּי שְׁנַיִם' כַּנַּ"ל - אֲזַי הַדָּבָר קַיָּם וְאֵין יָכוֹל לַחֲזֹר, וְעַל־כֵּן אִם נֶאֱבַד - הוּא עַל אַחֲרָיוּתוֹ שֶׁל הַמַּלְוֶה, כַּנַּ"ל: