יט

וְזֶה שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בְּסֵפֶר הָאָלֶף־בֵּית הֶחָדָשׁ (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת מוֹהֵל, סִימָן ו') שֶׁטּוֹב לַעֲשׂוֹת חֶסֶד קֹדֶם שֶׁנּוֹתֵן הַשֵּׁם לַתִּינוֹק כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם הַשֵּׁם וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. כִּי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת אָז חֶסֶד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בִּבְחִינַת צַדִּיק הָעוֹשֶׂה צְדָקָה וָחֶסֶד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִקְרָא הָאָדָם צַדִּיק, בְּחִינַת (תְּהִלִּים לז, כא): "צַדִּיק חוֹנֵן וְנוֹתֵן" כַּנַּ"ל, שֶׁהוּא בְּחִינַת מַשְׁפִּיעַ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל הַשֵּׁם בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הָעוֹלָמוֹת בְּסִטְרָא דִּדְכוּרָא, בִּבְחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת מַשְׁפִּיעַ הֵפֶךְ בְּחִינַת מְקַבֵּל, שֶׁשָּׁם נֶאֱחָז הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם, כִּי עִקָּר לְהַמְתִּיק הַשֵּׁם שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת מְקַבֵּל, כַּיָּדוּעַ, כִּי לֵית לֵיהּ מִגַּרְמֵיהּ כְּלוּם, לְהַמְתִּיקָהּ שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת חֶסֶד, בְּחִינַת מַשְׁפִּיעַ, שֶׁיִּהְיֶה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, שֶׁזֶּה בְּחִינַת זְכִירַת הַשֵּׁם, בְּחִינַת "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", כִּי בֶּאֱמֶת כֻּלָּא חַד, וְכַנַּ"ל: