וְדָוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה מִדָּתוֹ אֱמוּנָה, בְּחִינַת מַלְכוּת, וְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהַעֲלוֹת בְּחִינַת הָרַגְלִין, בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים כו, יב): "רַגְלִי עָמְדָה בְּמִישׁוֹר", וְכָל תְּפִלָּתוֹ הָיָה תָּמִיד לְהִנָּצֵל מִסִּטְרָא דְמוֹתָא שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְשָׁם, בִּבְחִינַת (שְׁמוּאֵל־א' כ, ג): "כְפֶשַׂע בֵּינִי" וְכוּ',, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיח, ז): "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה" וְכוּ'. וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְכַמּוּבָא בַּסְּפָרִים, עַל־כֵּן בִּקֵּשׁ דָּוִד (שָׁם קיט, קכב): "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב". כִּי הָיָה צָרִיךְ בְּחִינַת עַרְבוּת לְהִנָּצֵל מִבְּחִינַת סִטְרָא דְּמוֹתָא, מִבְּחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת" וְכוּ', וְעַל־כֵּן בִּקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ: "עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב" וְכוּ'; כִּי עִקַּר עַרְבוּת הוּא בִּבְחִינָה זוֹ, שֶׁהוּא עָרֵב, שֶׁלֹּא יִהְיֶה נִשְׁקָע בְּחִינַת הַהֶאָרָה הַנַּ"ל דְּנָשִׁיב בָּרַגְלִין, בִּבְחִינַת "רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת" וְכוּ', וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, יִהְיֶה עָרֵב בַּעֲדוֹ לְהַצִּילוֹ מִשָּׁם, וְכַנַּ"ל:
שַׁיָּךְ לְעֵיל