נִמְצָא, שֶׁכָּל הַקָּרְבָּנוֹת הֵם בְּחִינַת הֶאָרַת הָרָצוֹן, הַיְנוּ בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת עֲשִׂיָּה בְּרָצוֹן, וּבִתְחִלָּה הָיְתָה הָעֲבוֹדָה בַּבְּכוֹרוֹת, וְעֵשָׂו הָיָה בְּכוֹר. וְאִם הָיָה זוֹכֶה לְהֵיטִיב מַעֲשָׂיו - הָיָה זוֹכֶה לַעֲבֹד עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי בְּוַדַּאי הָיָה לוֹ בְּחִירָה לִבְחֹר בַּטּוֹב, אַךְ אֲפִלּוּ אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנָּטָה לְדֶרֶךְ אַחֵר וְלֹא רָצָה לַעֲסֹק בַּעֲבוֹדָה תַּמָּה כְּמוֹ יַעֲקֹב אָחִיו, אִם הָיָה חָפֵץ עַל כָּל פָּנִים בְּאַהֲבַת אָחִיו, וְהָיָה מַחֲזִיק אוֹתוֹ, וְהָיָה נוֹתֵן לוֹ כָּל הִצְטָרְכוּתוֹ - הָיָה זֶה נֶחֱשָׁב גַּם־כֵּן לַעֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת מַמָּשׁ שֶׁמְּחֻיָּב הַבְּכוֹר לַעֲבֹד, כַּנַּ"ל.
כִּי מִי שֶׁמַּחֲזִיק תַּלְמִיד־חָכָם, נֶחֱשָׁב כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי אֲכִילַת הַצַּדִּיק גָּדוֹל יוֹתֵר מִקָּרְבָּנוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בְּסֵפֶר הָאָלֶף־בֵּית הֶחָדָשׁ (סֵפֶר הַמִּדּוֹת אוֹת אֲכִילָה סִימָן ז'). כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (כְּתֻבּוֹת קח:): 'כָּל הַמֵּבִיא דּוֹרוֹן לְתַלְמִיד חָכָם כְּאִלּוּ הִקְרִיב בִּכּוּרִים' וְכוּ', גַּם אִיתָא (בְּרָכוֹת י.): 'כָּל הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד־חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ כְּאִלּוּ הִקְרִיב תְּמִידִין', כִּי עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לְתַלְמִיד חָכָם וּמַחֲזִיק אוֹתוֹ, עַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל עֲשִׂיָּה בְּרָצוֹן כַּנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ מַמָּשׁ בְּחִינַת 'קָרְבָּנוֹת'.
אֲבָל עֵשָׂו לֹא חָפַץ בָּזֶה, אַדְּרַבָּא, רָדַף אֶת יַעֲקֹב, כִּי לֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה, כִּי לֹא רָצָה כְּלָל לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּלְצַדִּיקִים, רַק כָּל חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ הָיָה רַק לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ כָּל תַּאֲווֹת לִבּוֹ הָרַע, וְעַל־כֵּן מָכַר אֶת הַבְּכוֹרָה בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת אֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כה, כט): וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף וַיֹּאמֶר הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם וְכוּ'. כִּי הַמַּעֲשֶׂה הָיָה דַּיְקָא בְּעֵת שֶׁבָּא מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף, דְּהַיְנוּ שֶׁהָיָה עָיֵף וְיָגֵעַ מִזֻּהֲמַת עַבְדוּת הָעֲשִׂיָּה שֶׁרָדַף אַחַר עֲבוֹדַת הָעוֹלָם הַזֶּה, הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִי, וְלֹא הִמְשִׁיךְ עַצְמוֹ אֶל הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה כְּלָל רַק אֶל הַהֵפֶךְ מִמֶּנּוּ, לְתֹקֶף הָעֲשִׂיָּה, וּרְדִיפַת הָעוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי, וְעַל־כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא בָּתְרָא טז:): "וְהוּא עָיֵף" - 'מִן הָרְצִיחָה', וּשְׁאָר עֲבֵרוֹת שֶׁחָשְׁבוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, כִּי הַכֹּל כָּלוּל בִּבְחִינַת וְהוּא עָיֵף שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁהִמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ הַקְּלָלָה "בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה", בְּחִינַת 'זֻהֲמַת הַל"ט מְלָאכוֹת', שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁכִין כָּל הָעֲווֹנוֹת כַּנַּ"ל, כִּי הֵם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן הַכֹּל בִּכְלַל וְהוּא עָיֵף, כַּנַּ"ל.
וְאָז אָמַר לְיַעֲקֹב: הַלְעִיטֵנִי נָא וְכוּ'. וּבָזֶה הֶרְאָה רִשְׁעוּתוֹ הַגְּדוֹלָה, כִּי לֹא דַּי שֶׁהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַחֲזִיק אֶת הַתַּלְמִיד־חָכָם בְּחִינַת יַעֲקֹב, אַף גַּם הוּא רוֹצֶה לִגְזֹל אֶת הַצַּדִּיק וְרוֹצֶה שֶׁהַצַּדִּיק יִטְרַח בִּשְׁבִילוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, וְיִתֵּן לוֹ לֶאֱכֹל לְמַלְּאוֹת בִּטְנוֹ הָרַע, וְעַל־כֵּן קִיֵּם יַעֲקֹב אָבִינוּ (תְּהִלִּים יח, כז): "עִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל", וְאָמַר לוֹ: מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי, כִּי מֵאַחַר שֶׁאֵין חָפֵץ בְּשׁוּם עֲבוֹדָה כְּלָל, וְאֵין אַתָּה רוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ עַצְמְךָ אֶל הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה וּלְהַחֲזִיק אֶת הַתַּלְמִיד־חָכָם שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת הַשַּׁיָּךְ לְהַבְּכוֹר כַּנַּ"ל, וְאַתָּה אֵינְךָ חָפֵץ בָּזֶה כְּלָל, רַק כָּל רְצוֹנְךָ הוּא לְהִפּוּךְ מַמָּשׁ, רַק לְמַלְּאוֹת בִּטְנְךָ וְלִרְדֹּף אַחַר זֻהֲמַת הָעֲשִׂיָּה גַּשְׁמִיִּית, בְּחִינַת וְהוּא עָיֵף, עַל־כֵּן בְּוַדַּאי רָאוּי לְךָ לִמְכֹּר לִי הַבְּכוֹרָה, כִּי אֵין לְךָ עוֹד שׁוּם חֵלֶק בְּהַקְּדֻשָּׁה כְּלָל, וְאָז מָכַר לוֹ הַבְּכוֹרָה בְּרָצוֹן שָׁלֵם, כִּי לֹא חָפֵץ בִּבְרָכָה וּבִבְכוֹרָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: לָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה.
כִּי הַבְּרָכָה וְהַבְּכוֹרָה הֵם בְּחִינַת רָצוֹן, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת עֲשִׂיָּה בְּרָצוֹן, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַבְּרָכָה שֶׁנִּמְשֶׁכֶת מֵרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, וְזֶה בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת, בְּחִינַת בְּכוֹרָה. וְהוּא לֹא חָפַץ בָּזֶה כְּלָל, רַק אַדְּרַבָּא כָּל חֶפְצוֹ הָיָה חַס וְשָׁלוֹם לַהֲפֹךְ הָרָצוֹן לַעֲשִׂיָּה, כִּי כָּל הָרְצוֹנוֹת שֶׁלּוֹ הָיוּ רַק אַחַר תַּאֲווֹת וְחֶמְדוֹת הָעוֹלַם הָעֲשִׂיָּה, עַל־כֵּן לָקַח יַעֲקֹב אָבִינוּ אֶת הַבְּכוֹרָה מִמֶּנּוּ כַּדִּין וְנָתַן לוֹ בַּעֲדָהּ תַּאֲווֹת אֲכִילָה גַּשְׁמִיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וְכוּ', וְנִשְׁאַר כָּל אֶחָד בְּחֶלְקוֹ, כִּי יַעֲקֹב קִבֵּל לְעַצְמוֹ כָּל הַטּוֹב שֶׁהָיָה כָּבוּשׁ אֵצֶל עֵשָׂו בְּגָלוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת נִיצוֹצֵי אוֹר הָרָצוֹן שֶׁהָיָה אֶצְלוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת בְּכוֹרָה, כַּנַּ"ל. וְיַעֲקֹב נָתַן לוֹ הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה - שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, תֹּקֶף הָעֲשִׂיָּה הַגַּשְׁמִיִּית, שֶׁהוּא פְּסֹלֶת הָאֲכִילָה, פְּסֹלֶת הָעֲשִׂיָּה, בְּחִינַת אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, וְסִלֵּק הַפְּסֹלֶת מִמֶּנּוּ וְנָתַן הַכֹּל לְעֵשָׂו וְנִשְׁאַר כָּל אֶחָד בְּחֶלְקוֹ אֲשֶׁר בָּחַר לוֹ: