עַל־פִּי מַה שֶּׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל בַּמַּאֲמָר 'חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם' (סִימָן כב), עַיֵּן שָׁם, כִּי יֵשׁ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע שֶׁהֵם בְּחִינַת נִגְלוֹת וְנִסְתָּרוֹת, תּוֹרָה וּתְפִלָּה, תּוֹרַת ה' וְתוֹרָתוֹ. בִּתְחִלָּה הִיא תּוֹרַת ה' וְאַחַר־כָּךְ נַעֲשֵׂית תּוֹרָתוֹ, וְצָרִיךְ לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וְכוּ', כִּי בְּכָל דַּרְגָּא יֵשׁ בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע גָּבֹהַּ יוֹתֵר וְכוּ', וְכוּ', עַיֵּן שָׁם כָּל זֶה הֵיטֵב.
עַד שֶׁבָּא בְּרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה, שֶׁהִיא תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת, וְשָׁם הַנִּשְׁמַע הִיא בְּחִינַת תּוֹרַת ה' מַמָּשׁ וְכוּ', וְכוּ'. וְאַחַר־כָּךְ כְּשֶׁנִּכְלָל בְּאֵין־סוֹף אָז הַנַּעֲשֶׂה הוּא תּוֹרַת ה' וְהַנִּשְׁמַע הִיא תְּפִלַּת ה', כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ מְקַיֵּם הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרָכוֹת ו.): 'מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַנִּיחַ תְּפִלִּין? מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְבַקֵּר חוֹלִים' וְכוּ'? (סוֹטָה יד.), וְכֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתְפַּלֵּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וַאֲזַי כְּשֶׁנִּכְלָל בָּאֵין־סוֹף, אֲזַי הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה הִיא בְּחִינַת תּוֹרַת ה' וּתְפִלַּת ה' מַמָּשׁ וְכוּ', עַיֵּן שָׁם: