יב

וְעַל־כֵּן חֲצֵרוֹ וּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנִין לוֹ כָּל הַקִּנְיָנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בָּבָא קַמָּא מט:): 'חֲצֵרוֹ שֶׁל אָדָם קוֹנָה לוֹ' וְכוּ', כִּי עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת הוּא עַל־יְדֵי בְּחִינַת 'סֻכָּה' בִּבְחִינַת (בְּרֵאשִׁית לג, יז): "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן" וְכוּ', כַּנַּ"ל. כִּי זֶה עִקַּר בְּחִינַת 'סֻכָּה' שֶׁהִיא בִּזְמַן הָאָסִיף, בִּזְמַן שֶׁאוֹסְפִין הַתְּבוּאָה שֶׁהוּא הַשֶּׁפַע מִשָּׂדֶה לַבַּיִת, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמַּעֲלִין וּמְבָרְרִין אוֹתָהּ מִבְּחִינַת בְּהֵמָה לְאָדָם, כַּמְבֹאָר לְעֵיל. וְעַל־כֵּן הַבַּיִת וְחָצֵר שֶׁל אָדָם קוֹנִין לוֹ כָּל הַקִּנְיָנִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי עִקַּר כָּל הַקִּנְיָנִים הוּא עַל־יְדֵי שֶׁמְּבָרְרִין הַשֶּׁפַע מִבְּהֵמָה לְאָדָם, שֶׁזֶּה נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי בְּחִינַת 'סֻכָּה' שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר בִּנְיַן הַבַּיִת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כָּל הָעֲשִׁירוּת וְהַשֶּׁפַע נִקְרָא עַל שֵׁם הַבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי ו, לא): "הוֹן בֵּיתוֹ" וְכוּ'. כִּי עִקַּר הַשֶּׁפַע כְּשֶׁנִּכְנָס לַבַּיִת שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת 'סֻכָּה', שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת הַשֶּׁפַע שֶׁל אָדָם שֶׁהוּא עִקַּר הַשֶּׁפַע דִּקְדֻשָּׁה, וְכַנַּ"ל: