יג

וְעַל־כֵּן לֹא רָצָה אַבְרָהָם אָבִינוּ לְקַבֵּל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בְּחִנָּם מֵעֶפְרוֹן (בְּרֵאשִׁית כג, ט), וְכֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם - לֹא רָצָה לְקַבֵּל גֹּרֶן אֲרַוְנָה הַיְבוּסִי שֶׁהוּא מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּחִנָּם (שְׁמוּאֵל־ב כד, כד), כִּי קְדֻשַּׁת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה וְכֵן קְדֻשַּׁת מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הָיוּ בִּתְחִלָּה נֶעְלָמִין מְאֹד בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם, בִּבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה הַנֶּעְלֶמֶת בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְבָרְרָם וּלְגַלּוֹתָם כִּי אִם עַל־יְדֵי חֹזֶק אֱמוּנָתָם, כִּי אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיָה רֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים, וְכֵן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִדָּתוֹ אֱמוּנָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת 'מַלְכוּת', כַּיָּדוּעַ (תִּקּוּנֵי זֹהַר ד.), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פט, כה): "וֶאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ" וְכוּ'. וְעַל־כֵּן נָתְנוּ דַּיְקָא כֶּסֶף מָלֵא בְּעַד מְקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַנַּ"ל, כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן - כְּשֶׁנּוֹתְנִין מָמוֹן הַרְבֵּה בְּעַד הַדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וְכַנַּ"ל: