וְזֶה סוֹד כָּל עִנְיַן יַעֲקֹב אָבִינוּ עִם לָבָן שֶׁשָּׁמַר אֶת צֹאנוֹ בִּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו, "וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה וּבְאִשָּׁה שָׁמָר" (הוֹשֵׁעַ יב, יג). כִּי שָׁמוֹר הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת (לִקּוּטֵי תּוֹרָה, תִשָּׂא), בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת (מִשְׁלֵי לא, ל): "אִשָּׁה יִרְאַת ה'". וַאֲבוֹת הָעוֹלָם, כָּל עִקַּר יְגִיעָתָם וַעֲבוֹדָתָם הָיָה רַק בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בָּעוֹלָם, כִּי אָז הָיָה קֹדֶם מַתַּן־תּוֹרָה, וְהָיְתָה הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת מְאֹד, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְהָיָה כָּל הָעוֹלָם אָז בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כִּי הָיָה הָעוֹלָם פָּנוּי מֵאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהֵם בְּחֹזֶק אֱמוּנָתָם וַעֲבוֹדָתָם גִּלּוּ וּפִרְסְמוּ, שֶׁגַּם בֶּחָלָל הַפָּנוּי גַּם שָׁם נִמְצָא הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְהִמְשִׁיכוּ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם.
וְזֶהוּ (בְּרֵאשִׁית כח, י־יא): וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה; וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא וְכוּ'. כִּי סוֹד חָלָל הַפָּנוּי הוּא בְּחִינַת הַמָּקוֹם שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת, כִּי כָּל עִקַּר הִתְהַוּוּת חָלָל הַפָּנוּי הוּא בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם כַּנַּ"ל. וְשָׁם בִּבְחִינַת הַמָּקוֹם, בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי - אִי אֶפְשָׁר לִמְצֹא אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה לְבַד שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה.
וְזֶהוּ וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם - אֵין פְּגִיעָה אֶלָּא תְּפִלָּה (בְּרָכוֹת כו:), הַיְנוּ אֱמוּנָה כַּנַּ"ל, וְזֶה הַמָּקוֹם הָיָה בֶּאֱמֶת מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, מְקוֹם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, נְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סח, ט), רַק שֶׁאָז הָיְתָה עֲדַיִן הַקְּדֻשָּׁה נֶעְלֶמֶת וְלֹא הָיָה שׁוּם אָדָם יוֹדֵעַ מִמֶּנָּה כִּי אִם יַעֲקֹב, עַל־יְדֵי חֹזֶק אֱמוּנָתוֹ נִתְגַּלָּה לוֹ סוֹד נְקֻדָּה זוֹ, שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה הַנֶּעְלֶמֶת בִּמְקוֹם הָעוֹלָם שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה, שֶׁעַל־יְדֵי נְקֻדָּה זֹאת - זוֹכִין לְהַאֲמִין וְלֵידַע שֶׁגַּם שָׁם בִּבְחִינַת חָלָל הַפָּנוּי - נֶעְלָם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כַּנַּ"ל.
וְיַעֲקֹב כְּשֶׁבָּא לְשָׁם וְרָאָה שֶׁשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, עַל־כֵּן וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא - וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סח, יא), שֶׁשָּׁם שָׁכַב, אֲבָל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שֶׁשִּׁמֵּשׁ בְּבֵית עֵבֶר - לֹא יָשַׁן, כִּי הָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה, אִם הָיָה מְנַדֵּד שֵׁנָה מֵעֵינָיו אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, מַדּוּעַ בַּמָּקוֹם הַזֶּה דַּיְקָא שָׁכַב לִישֹׁן? אַךְ בֶּאֱמֶת כָּל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָסַק בַּתּוֹרָה, הַיְנוּ שֶׁהָיְתָה עֲבוֹדָתוֹ עַל־פִּי שֵׂכֶל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עֵסֶק הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל, אֲבָל כְּשֶׁפָּגַע בַּמָּקוֹם, וְהַמָּקוֹם נִמְשָׁךְ מֵחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמָּקוֹם כַּנַּ"ל, וְאָז רָאָה שֶׁשָּׁם אִי אֶפְשָׁר לַעֲמֹד בְּשׁוּם שֵׂכֶל כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה, עַל־כֵּן וַיָּלֶן שָׁם וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא - כִּי שָׁם צְרִיכִין רַק בְּחִינַת שֵׁנָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחַ, וְסוֹמְכִין רַק עַל אֱמוּנָה לְבַד, כִּי בִּשְׁעַת שֵׁנָה - הַמֹּחִין בָּאִין לְתוֹךְ אֱמוּנָה, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן לה), בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ", בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים צב, ג): "וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת".
וְזֶהוּ וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ - שֶׁמֶשׁ הוּא הַשֵּׂכֶל, כַּמְּבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן א), שֶׁרָאָה שֶׁשָּׁם נִסְתַּלֵּק הַשֵּׂכֶל וְאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין שָׁם בַּשֵּׂכֶל בְּשׁוּם אֹפֶן כִּי אִם בֶּאֱמוּנָה לְבַד, שֶׁהוּא בְּחִינַת לַיְלָה, בְּחִינַת שֵׁנָה הִסְתַּלְּקוּת הַמֹּחִין, כַּנַּ"ל.
וְזֶהוּ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו - 'אַבְנֵי' הֵם בְּחִינַת כְּפִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת הַבָּאִים מֵחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַצִּמְצוּם, שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר כְּבֵדוּת לֵב, בְּחִינַת "כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו" (שְׁמוֹת י, א) - הַנֶּאֱמַר בְּפַרְעֹה שֶׁהוּא בְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי, כַּמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "בֹּא אֶל פַּרְעֹה" הַנַּ"ל, וּכְבֵדוּת לֵב הִיא בְּחִינַת לֵב הָאֶבֶן, בְּחִינַת כֹּבֶד הָאֶבֶן, הַיְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב לָקַח הָאֲבָנִים שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּבֵדוּת לֵב הַבָּא עַל־יְדֵי הַחֲקִירוֹת וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי, וְשָׂם כֻּלָּם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא - שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֶבֶן שְׁתִיָּה, שֶׁשָּׁם נִכְלְלוּ כָּל הָאֲבָנִים בְּהָאֶבֶן שְׁתִיָּה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה, כַּנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁלָּקַח כָּל הַחֲקִירוֹת הַבָּאִים מִשָּׁם מֵחָלָל הַפָּנוּי, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַבְנֵי נֶגֶף, וְהִכְנִיס כֻּלָּם לְתוֹךְ אֱמוּנָה כְּדֵי לְבַטְּלָם שָׁם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבַטְּלָם כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנָה, כַּנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן כְּשֶׁהֵקִיץ יַעֲקֹב מִשְּׁנָתוֹ - נָדַר נִדְרוֹ, וְעִקַּר גְּמַר נִדְרוֹ הָיָה: וְהָאֶבֶן הַזֹּאת וְכוּ' יִהְיֶה בֵּית אֱלֹקִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ - שֶׁנָּדַר לִתֵּן צְדָקָה וּמַעֲשֵׂר שֶׁהִיא מִצְוָה הַנַּעֲשֶׂה בְּמָמוֹנוֹ, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי הַמָּמוֹן שֶׁנּוֹתְנִין בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן קִבֵּל עַל עַצְמוֹ אָז מִצְוַת צְדָקָה דַּיְקָא, כִּי עִקַּר תִּקּוּן הָאֱמוּנָה הוּא עַל־יְדֵי צְדָקָה שֶׁמְּפַזְּרִין בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת "וֶאֱמוּנָה מְאֹד" (תְּהִלִּים קיט, קלח), כַּנַּ"ל: