וְעַל־כֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ הֻכְרַח לִהְיוֹת שׁוֹמֵר אֵצֶל לָבָן, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זָכָה לְזִוּוּגוֹ שֶׁהִיא יִרְאַת ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הוֹשֵׁעַ יב, יג): "וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה וּבְאִשָּׁה שָׁמָר". כִּי יַעֲקֹב בָּרַח מֵעֵשָׂו מֵחֲמַת שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָתוֹ הַבְּכוֹרָה וְהַבְּרָכָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כז, לו): "וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם", וְתִרְגֵּם אוּנְקְלוּס: 'וְחַכְּמַנִי'. כִּי הַבְּכוֹרָה הִיא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, עַיֵּן שָׁם. כִּי עֵשָׂו בִּזָּה אֶת הַבְּכוֹרָה, שֶׁהִיא הַשֵּׂכֶל, וּמְכָרָהּ בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת אֲכִילָה, כִּי "לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה", כִּי לֹא הֶאֱמִין שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר פְּנִימִיּוּת שֶׁהִיא עִקַּר חִיּוּתוֹ, וּצְרִיכִין לְקַשֵּׁר כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְחַיִּים נִצְחִיִּים. וְהוּא לֹא הֶאֱמִין בָּזֶה, וְעַל־כֵּן אָמַר (בְּרֵאשִׁית כה, לב): הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה, כִּי לֹא בָּחַר בַּחַיִּים, וְאָמַר, שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לָמוּת, כִּי הוּא מֵעָלְמָא דְּפֵרוּדָא שֶׁהוּא סִטְרָא דְּמוֹתָא, וְאֵינוֹ מַאֲמִין בְּחַיִּים אֲמִתִּיִּים שֶׁיְּכוֹלִין לְקַשֵּׁר כָּל דָּבָר לְשָׁרְשׁוֹ, שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח, וְעַל־כֵּן בִּזָּה הַבְּכוֹרָה שֶׁהִיא עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל מָקוֹם שֶׁהָיְתָה בִּתְחִלָּה בַּבְּכוֹרוֹת. כִּי עַל־יְדֵי הַקָּרְבָּנוֹת מְקַשְּׁרִין וּמַעֲלִין הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ, וְעַל שֵׁם זֶה נִקְרָא 'קָרְבָּן', כַּיָּדוּעַ (סֵפֶר הַבָּהִיר, אוֹת קט, תִּקּוּנֵי זֹהַר קלט:). וְהוּא כָּפַר בָּזֶה וְאָמַר שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לָמוּת, כִּי לֹא הֶאֱמִין בְּחַיִּים נִצְחִיִּים.
כִּי יַעֲקֹב, בְּחִינַת כְּלַל יִשְׂרָאֵל - מַאֲמִינִים שֶׁעִקַּר הַחַיִּים הוּא לֶעָתִיד - שֶׁנִּזְכֶּה לְחַיִּים נִצְחִיִּים עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִין הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ שֶׁהוּא עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח. אֲבָל עֵשָׂו לֹא הֶאֱמִין בָּזֶה וְאָמַר שֶׁהוֹלֵךְ לָמוּת מִיתָה עוֹלָמִית וְלָמָּה זֶה לִי בְּכֹרָה - שֶׁהוּא בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל, בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַקָּרְבָּנוֹת לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ, כִּי כָּפַר בָּזֶה מֵחֲמַת תַּאֲווֹת לִבּוֹ "כִּי לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה", וְעַל־כֵּן אָמַר יַעֲקֹב (בְּרֵאשִׁית כח, לא): מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי - כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לְעֵשָׂו שׁוּם אֲחִיזָה בִּקְדֻשַּׁת הַשֵּׂכֶל, וְאָז זָכָה יַעֲקֹב לַבְּכוֹרָה שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְאַחַר־כָּךְ לָקַח מִמֶּנּוּ גַּם הַבְּרָכָה.
וְעַל־כֵּן חָרָה לְעֵשָׂו מְאֹד וְאָמַר: הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְכוּ' אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי, כִּי עֵשָׂו סָבַר, שֶׁהוּא מָכַר הַבְּכוֹרָה לְיַעֲקֹב, שֶׁהוּא הַשֵּׂכֶל, וְהוּא יִקַּח לְעַצְמוֹ הַבְּרָכָה בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁהוּא כָּל הָעֲשִׁירוּת וַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, אֲבָל בֶּאֱמֶת הַכֹּל שַׁיָּךְ לְיַעֲקֹב, כִּי עִקַּר חִיּוּת שֶׁל כָּל הָעֲשִׁירוּת וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם הוּא רַק מֵהַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה, וּמֵאַחַר שֶׁיַּעֲקֹב זָכָה לְהַחָכְמָה שֶׁהִיא עִקַּר הַחִיּוּת - בְּוַדַּאי מַגִּיעַ לוֹ מִמֵּילָא גַּם הַבְּרָכוֹת וְהָעֲשִׁירוּת וְכָל טוּב בְּגַשְׁמִיּוּת, כִּי הַסּוּס טָפֵל לָרוֹכֵב (בְּרֵאשִׁית־רַבָּה סח, ט). וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת אָמַר יִצְחָק (בְּרֵאשִׁית כז, לג): גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, שֶׁהָיָה יִצְחָק חָרֵד וְכוּ' עַד שֶׁאָמַר לוֹ עֵשָׂו שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ הַבְּכוֹרָה, אָז אָמַר: אִם כֵּן, כַּדִּין בֵּרַכְתִּי אוֹתוֹ 'גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה', הַיְנוּ כִּי מֵאַחַר שֶׁכְּבָר לָקַח מִמֶּנּוּ הַבְּכוֹרָה, שֶׁהִיא הַשֵּׂכֶל, בְּוַדַּאי מַגִּיעַ לוֹ גַּם כָּל הַבְּרָכוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, כִּי הַגַּשְׁמִיּוּת טָפֵל וּבָטֵל אֶל הָרוּחָנִיּוּת שֶׁהוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר וְכַנַּ"ל.
וְאָז בָּרַח יַעֲקֹב אֶל לָבָן לִקַּח אִשָּׁה מִשָּׁם וְשָׁמַר אֶת צֹאנוֹ בִּשְׁבִיל זֶה, כִּי יַעֲקֹב אַחַר שֶׁזָּכָה אֶל הַבְּכוֹרָה וְהַבְּרָכָה, אֲבָל רָאָה שֶׁעֲדַיִן הוּא מִלְחָמָה גְּדוֹלָה לְקַשֵּׁר שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו תָּמִיד - שֶׁיְּקַשֵּׁר תָּמִיד הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, וְעַל־כֵּן הָלַךְ תְּחִלָּה לְבֵית שֵׁם וְעֵבֶר וְעָסַק שָׁם בַּתּוֹרָה אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, כִּי עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה, כַּנַּ"ל. וּכְשֶׁיָּצָא מִשָּׁם - פָּגַע בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁהוּא מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁשָּׁם עוֹלִין כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁמַּעֲלִין כָּל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם לְשָׁרְשָׁן, וְשָׁם עִקַּר הִתְקַשְּׁרוּת וַעֲלִיַּת כָּל הַדְּבָרִים לְשָׁרְשָׁן, כַּיָּדוּעַ.
וְעַל־כֵּן רָאָה שָׁם סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה (בְּרֵאשִׁית כח, יב), הַיְנוּ שֶׁרָאָה שֶׁהָאָדָם וְכָל הַתָּלוּי בּוֹ וְנִלְוֶה אֵלָיו הַכֹּל בִּבְחִינַת סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי כָּל דָּבָר יֵשׁ לוֹ שֹׁרֶשׁ לְמַעְלָה, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּכָאן הַדָּבָר מֻצָּב אַרְצָה, כִּי מְלֻבָּשׁ בְּאַרְצִיּוּת וְגַשְׁמִיּוּת, אֲבָל רֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמַיְמָה, כִּי יֵשׁ בּוֹ חָכְמָה וְשֵׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת רֹאשׁ שֶׁמַּגִּיעַ עַד לַשָּׁמַיִם לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וּצְרִיכִין לְקַשֵּׁר הַכֹּל לְשָׁרְשׁוֹ. וְעַל־כֵּן הֻבְטַח אָז עַל הַשְּׁמִירָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (כח, טו): וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ וְכַנַּ"ל, כִּי שָׁם עִקַּר הַשְּׁמִירָה כְּשֶׁצְּרִיכִין לְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, וְכַנַּ"ל.
וְאָז הָלַךְ לְבֵית לָבָן וְנַעֲשָׂה שׁוֹמֵר דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי הַשְּׁמִירָה שֶׁשָּׁמַר כָּרָאוּי בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת - עַל־יְדֵי־זֶה תִּקֵּן בְּחִינַת מִדַּת הַשְּׁמִירָה בְּשָׁרְשָׁהּ, הַיְנוּ שֶׁזָּכָה לִשְׁמֹר כָּל חֶפְצֵי הָעוֹלָם מֵאֲחִיזַת הַחִיצוֹנִים, רַק לְקַשֵּׁר כָּל הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת וְכַנַּ"ל. וְעַל־יְדֵי־זֶה זָכָה לְזִוּוּגוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הוֹשֵׁעַ יב, יג): "וּבְאִשָּׁה שָׁמָר", כִּי הִיא בִּבְחִינַת שָׁמוֹר כַּנַּ"ל, כִּי שָׁם עִקַּר הַשְּׁמִירָה כַּנַּ"ל: