כ

וְעַל־כֵּן שָׁלַח יַעֲקֹב לְעֵשָׂו (לב, ה): כֹּה אָמַר וְכוּ' עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עַתָּה. וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (רַשִׁ"י שָׁם) - 'וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי'. וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְכוּ' - הַיְנוּ שֶׁשָּׁלַח לְעֵשָׂו שֶׁאֵין לוֹ עוֹד כֹּחַ לְקַטְרֵג עָלָיו, כִּי כְּבָר קִיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ בְּעֵת הַשְּׁמִירָה - כְּשֶׁשָּׁמַר צֹאן לָבָן וְקִשֵּׁר כָּל הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת. וְעַל־יְדֵי־זֶה וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר וְכוּ' - 'וַיְהִי לִי' דַּיְקָא, כִּי יַעֲקֹב הוּא בְּעַצְמוֹ הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁקִּשֵּׁר הַכֹּל אֵלָיו לִבְחִינַת הַשֵּׂכֶל שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב. וּמֵאַחַר שֶׁזָּכָה לָזֶה בִּשְׁלֵמוּת - לְקַשֵּׁר כָּל הַדְּבָרִים לְשָׁרְשׁוֹ - שׁוּב אֵין לוֹ לְהִתְרַעֵם וּלְקַטְרֵג עָלָיו, וְכַמְּבֹאָר שָׁם בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת אֵצֶל הַכֹּל וְכוּ'. וְזֶהוּ וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאֲדוֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ - 'חֵן' דַּיְקָא, כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְקַשְּׁרִין הַכֹּל אֶל הַשֵּׂכֶל, וְנִתְחַבֵּר הַחֵי"ת עִם הַנּוּ"ן נַעֲשֶׂה בְּחִינַת 'חֵ"ן', וְאָז עִקַּר הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וְכֻלָּם בְּטֵלִים אֲלֵיהֶם. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לוֹ גַּם־כֵּן אָז כְּשֶׁפָּגַע בּוֹ: הַיְלָדִים אֲשֶׁר חָנַן וְכוּ', כִּי אָז דַּיְקָא הוֹדִיעַ לוֹ, שֶׁהַיְלָדִים שֶׁלּוֹ שֶׁהֵם כְּלַל יִשְׂרָאֵל הִמְשִׁיךְ בִּבְחִינַת חֵן, כִּי הֵם יְקַשְּׁרוּ הַכֹּל לְשָׁרְשָׁן, עַל־כֵּן אֵין לוֹ שׁוּם כֹּחַ עֲלֵיהֶם, וְכַנַּ"ל: