כז

וְעַל־כֵּן כָּל אֶחָד כְּפִי מַה שֶּׁזּוֹכֶה לֶאֱמוּנַת חֲכָמִים - כֵּן הוּא זוֹכֶה לְחֵרוּת, לְבַטֵּל מֵעַצְמוֹ עֹל עַבְדוּת וִיגִיעַת הַפַּרְנָסָה וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שְׁמוֹת לב, טז), שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (אָבוֹת ו, א) מִזֶּה - 'שֶׁאֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה', וְזֶהוּ "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" דַּיְקָא, בְּחִינַת לוּחוֹת הָאֶבֶן הַנַּ"ל, בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה בְּאֶבֶן שְׁתִיָּה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֵׂכֶל הַכּוֹלֵל הַנַּ"ל, כִּי עִקַּר הַחֵרוּת מִשָּׁם, כִּי מִשָּׁם הַמְתָּקַת כָּל מִינֵי דִּינִים שֶׁבָּעוֹלָם, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבַּטֵּל בְּחִינַת "בְּזֵעַת אַפֶּךָ תֹּאכַל לֶחֶם", שֶׁבָּא מֵחֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁפָּגַם בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מִתְבַּטֵּל כָּל בְּחִינַת עַבְדוּת וְזוֹכִין לְחֵרוּת. וְכָל זֶה זוֹכִין עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, שֶׁהוּא עִקַּר עֵסֶק הַתּוֹרָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה כִּי אִם עַל־יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שָׁם מִשְׁנָה ו): 'בֶּאֱמוּנַת חֲכָמִים' וְכוּ':