וְזֶה בְּחִינַת הַמְקַבֵּל אֶת הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מֻעָטוֹת - לֹא יִזְרָעֶנָּה פִּשְׁתָּן וְאֵין לוֹ בְּקוֹרַת שִׁקְמָה (בָּבָא מְצִיעָא ע.). כִּי מוּבָן מִדִּבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל שָׁם, שֶׁיֵּשׁ מְקַבְּלֵי הַשָּׂדֶה הַנַּ"ל שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹתָהּ רַק לְשָׁנִים מֻעָטוֹת, כִּי מֻכְרָחִים לְהִסְתַּלֵּק מֵחֲמַת זֶה. אֲבָל יֵשׁ שֶׁיְּכוֹלִים לְקַבֵּל אוֹתָהּ לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת, מֵחֲמַת שֶׁהֵם גְּדוֹלִים וּמֻפְלָגִים בְּמַעֲלָה עֶלְיוֹנָה וְנוֹרָאָה מְאֹד מְאֹד. וְזֶה שֶׁאֵין כֹּחוֹ גָּדוֹל כָּל־כָּךְ, וְאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל הַשָּׂדֶה וְלַעֲסֹק בְּתִקּוּנִים כִּי אִם שָׁנִים מֻעָטוֹת כַּנַּ"ל - עָלָיו הִזְהִירוּ שֶׁלֹּא יִזְרַע פִּשְׁתָּן, דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בְּתִקּוּנִים הָרְחוֹקִים מְאֹד מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, וְהֵם מְכֻנִּים בִּבְחִינַת פִּשְׁתָּן, שֶׁהוּא בְּחִינַת גָּרוּעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית ד, ג): "וַיָּבֵא קַיִן מִפְּרִי הָאֲדָמָה" וְאִיתָא (תַּנְחוּמָא בְּרֵאשִׁית ט), שֶׁהֵבִיא מִן הַגָּרוּעַ דְּהַיְנוּ פִּשְׁתָּן. גַּם אִיתָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל (סִימָן לח) שֶׁפְּגַם קַיִן הוּא בְּחִינַת "קֵץ כָּל בָּשָׂר", שֶׁהוּא בְּחִינַת שֶׁמְּחַפֵּשׂ אַחַר חוֹבוֹת בְּנֵי אָדָם וּמְחַזֵּר אַחַר הַגְּרִיעוּת שֶׁבָּהֶן. וְזֶה בְּחִינַת שֶׁהֵבִיא מִן הַגָּרוּעַ - שֶׁמֵּבִיא לְמַעְלָה הַגְּרִיעוּת וְהַחוֹבוֹת שֶׁל בְּנֵי אָדָם. נִמְצָא שֶׁפִּשְׁתָּן שֶׁהוּא קָרְבַּן קַיִן, הוּא בְּחִינַת חוֹבוֹת וּגְרִיעוּת בְּנֵי אָדָם, כִּי פִּשְׁתָּן הוּא בְּחִינַת גְּבוּרוֹת, שֶׁמִּשָּׁם אֲחִיזַת הַסִּטְרָא־אָחֳרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דָּנִיֵּאל י, ה וּבְרַשִׁ"י שָׁם): "אִישׁ אֶחָד (גַּבְרִיאֵל) לָבוּשׁ בַּדִּים" - הוּא פִּשְׁתָּן. וְאוֹתָן הָרְחוֹקִים וְהַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר, שֶׁהֵם בְּחִינַת פִּשְׁתָּן, אָסוּר לַעֲסֹק בְּתִקּוּנָם מִי שֶׁאֵין כֹּחוֹ חָזָק וְגָדוֹל בְּיוֹתֵר, וְאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל הַשָּׂדֶה כִּי אִם לְשָׁנִים מֻעָטוֹת, כִּי יוּכְלוּ לְהַזִּיק לוֹ מְאֹד, כַּמּוּבָן בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל.
וְזֶה אֵין לוֹ בְּקוֹרַת שִׁקְמָה הוּא גַּם כֵּן דֻּגְמָתָם, דְּהַיְנוּ שֶׁכְּבָר הִזְקִינוּ בְּרִשְׁעָתָם וְנִתְעַבּוּ וְנִתְגַּשְּׁמוּ כְּקוֹרַת שִׁקְמָה, כִּי הַיֵּצֶר־הָרָע נִקְרָא בְּשֵׁם 'קוֹרָה', כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (בָּבָא בָּתְרָא טו:): 'טֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיךָ', וְהוּא בְּחִינַת קוֹרַת שִׁקְמָה, שֶׁהוּא אִילָן זָקֵן, בְּחִינַת (קֹהֶלֶת ד, יג): "מֶלֶךְ זָקֵן" וְכוּ', כִּי שִׁקְמִים הֵם חִלּוּף אֲרָזִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ט, ט): "שִׁקְמִים גֻּדָּעוּ וַאֲרָזִים נַחֲלִיף". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּשְׁלֹמֹה (מְלָכִים־א י, כז): "וַיִּתֵּן אֶת הַכֶּסֶף בִּירוּשָׁלִַם כָּאֲבָנִים וְאֶת הָאֲרָזִים נָתַן כַּשִּׁקְמִים". נִמְצָא, שֶׁשִּׁקְמִים הֵם גְּרוּעִים וְהֵם חִלּוּף אֲרָזִים, וְעַל־כֵּן הַתַּנָּא מְכַנֶּה אֶת הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר בִּבְחִינַת קוֹרַת שִׁקְמָה. כִּי הַצַּדִּיק נִקְרָא אֶרֶז, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים צב, יג): "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח כְּאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יִשְׂגֶּה", וְהָרְחוֹקִים שֶׁהֵם הֵפֶךְ הַצַּדִּיק הֵם בְּחִינַת שִׁקְמִים, שֶׁהֵם הֵפֶךְ אֲרָזִים, כַּנַּ"ל.
אֲבָל מִי שֶׁמְּקַבֵּל הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת - יָכוֹל לְזָרְעָהּ אֲפִלּוּ פִּשְׁתָּן, וְגַם יֵשׁ לוֹ בְּקוֹרַת שִׁקְמָה, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁכֹּחוֹ אַבִּיר וְחָזָק מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁיָּכוֹל לְקַבֵּל אֶת הַשָּׂדֶה לְשָׁנִים מְרֻבּוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁיַּעֲסֹק בְּתִקּוּנֵי הַשָּׂדֶה, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים עַל מַמְלַכְתּוֹ, זֶה יָכוֹל לַעֲסֹק אֲפִלּוּ בְּפִשְׁתָּן, וַאֲפִלּוּ בְּהַזְּקֵנִים בְּרִשְׁעָתָם כְּקוֹרַת שִׁקְמָה, שֶׁאֲפִלּוּ אוֹתָן הָרְחוֹקִים בְּיוֹתֵר וְנִזְקְנוּ בְּרִשְׁעָתָם, יָכוֹל לְקָרְבָם וּלְתַקְּנָם מֵחֲמַת שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל וְחָזָק מְאֹד מְאֹד, כַּנַּ"ל: