וְעַל־כֵּן לֹא רָצָה אַבְרָהָם אָבִינוּ לִקַּח הַמְּעָרַת הַמַּכְפֵּלָה בְּמַתָּנָה מֵעֶפְרוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית כג, ט): "בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִי", כִּי לְגֹדֶל עֹצֶם הַקְּדֻשָּׁה שֶׁהָיְתָה שָׁם, וּכְשֶׁהָיְתָה תַּחַת יַד עֶפְרוֹן הָיוּ הַקְּלִפּוֹת מְסַבְּבִין אוֹתָהּ מְאֹד, וְעַל־כֵּן אֵצֶל עֶפְרוֹן הָיְתָה חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה, כַּמּוּבָא, (זֹהַר חַיֵּי־שָׂרָה קכח.), עַל־כֵּן לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁר לְהוֹצִיאָהּ מֵעֶפְרוֹן בְּמַתָּנָה בְּחִנָּם, כִּי אִם בְּכֶסֶף מָלֵא, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא וּלְהַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה בְּחִנָּם, בִּפְרָט קְדֻשָּׁה גְּבֹהָה כָּזֹאת. וְעַל־כֵּן נָתַן לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, שֶׁהֵם מְרַמְּזִין עַל אַרְבַּע מֵאוֹת עָלְמִין דְּכִסּוּפִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (שָׁם קכג:), הַיְנוּ כִּי מָמוֹן שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה קָדוֹשׁ מְאֹד, וְנִתְגַּלּוּ בּוֹ כָּל הַגְּוָנִין עִלָּאִין שֶׁהֵם גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת אַרְבַּע מֵאוֹת עָלְמִין דְּכִסּוּפִין, שֶׁבָּהֶם מִתְעַנְּגִים הַצַּדִּיקִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת כְּלַל כָּל הַגְּוָנִין הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהַכֹּל תְּאֵבִים וּמִתְעַנְּגִים לִרְאוֹתָם וּלְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם.
וְזֶהוּ בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית כג, טז): "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עוֹבֵר לַסּוֹחֵר", וְתַרְגּוּמוֹ: 'דְּמִתְקַבֵּל בִּסְחוֹרָתָא בְּכָל מְדִינְתָּא', הַיְנוּ שֶׁכָּל הַסְּחוֹרוֹת וְהַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁבְּכָל הַמְּדִינוֹת הַכֹּל נַעֲשֶׂה עַל־יְדֵי הַכֶּסֶף, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת י, יט): "וְהַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל", מֵחֲמַת שֶׁבְּהַכֶּסֶף כְּלוּלִים כָּל הַגְּוָנִין עִלָּאִין שֶׁכְּלוּלִים בְּאַרְבַּע מֵאוֹת עָלְמִין דְּכִסּוּפִין שֶׁהֵם בְּחִינַת (בְּרֵאשִׁית כג, טו): "אַרְבַּע מֵאֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף", וּבְכֹחַ זֶה קָנָה אַבְרָהָם אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה מֵעֶפְרוֹן, עַל־יְדֵי שֶׁגִּלָּה גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא עַל־יְדֵי הָאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיוּ כְּלוּלִים בָּהֶם כָּל הַגְּוָנִין וְכוּ' כַּנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִכְנְעוּ הַקְּלִפּוֹת שֶׁרָצוּ לְהִתְאַחֵז שָׁם וְנָפְלוּ וְנִתְבַּטְּלוּ, וְעָלְתָה הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה וְנִקְנֶה לְאַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם יז): "וַיָּקָם שְׂדֵה עֶפְרוֹן" - 'תְּקוּמָה הָיְתָה לוֹ', כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם, וְהַכֹּל עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַגְּוָנִין שֶׁבַּכֶּסֶף שֶׁל אַבְרָהָם וְכַנַּ"ל. אֲבָל בְּוַדַּאי עֶפְרוֹן לֹא זָכָה לֵהָנוֹת מֵאֵלּוּ הַגְּוָנִין, כִּי אַחַר־כָּךְ כְּשֶׁבָּא הַכֶּסֶף לְיָדוֹ נִתְעַלְּמוּ הַגְּוָנִין, שֶׁהֵם בְּחִינַת אַרְבַּע מֵאוֹת עָלְמִין דְּכִסּוּפִין, וְכַמְּבֹאָר לְעֵיל.
וְכֵן דָּוִד לֹא רָצָה לְקַבֵּל גֹּרֶן אֲרַוְנָה בְּחִנָּם, כִּי שָׁם הָיָה מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהָיָה בִּלְתִּי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מֵהַסִּטְרָא אָחֳרָא בְּחִנָּם, כִּי אִם בְּכֶסֶף מָלֵא, לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפּוֹת שֶׁסְּבָבוּהָ עַל־יְדֵי הִתְגַּלּוּת הַגְּוָנִין שֶׁבְּכֶסֶף וְזָהָב, וְכַנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן נִזְכַּר שָׁם אֵצֶל דָּוִד כֶּסֶף וְזָהָב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (כא, כד): "בְּכֶסֶף מָלֵא וְכוּ' וַיִּתֵּן דָּוִיד וְכוּ' שִׁקְלֵי זָהָב", כִּי שָׁם הָיוּ צְרִיכִין לְהַעֲלוֹת קְדֻשָּׁה גָּבֹהַּ בְּיוֹתֵר, שֶׁהוּא מְקוֹם הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וּבֵית קָדְשֵׁי־קָדָשִׁים, עַל־כֵּן הֻכְרַח לְגַלּוֹת כָּל הַגְּוָנִין שֶׁבַּכֶּסֶף וְזָהָב, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הַקְּלִפּוֹת שֶׁהָיוּ מְסַבְּבִים שָׁם, כִּי כָּל מַה שֶּׁהַקְּדֻשָּׁה גָּבֹהַּ - יוֹתֵר מְסַבְּבִין שָׁם הַקְּלִפּוֹת בְּיוֹתֵר, וּכְמוֹ כֵן צְרִיכִין לְהַמְשִׁיךְ הִתְגַּלּוּת הַגְּוָנִין יוֹתֵר כְּדֵי לְהַכְנִיעָם וּלְבַטְּלָם עַל־יְדֵי־זֶה, וְכַנַּ"ל: