הֲלָכָה ג

עִנְיַן חֹמֶר אִסּוּר גְּזֵלָה שֶׁהִפְלִיגוּ בּוֹ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מְאֹד (בָּבָא קַמָּא קיט.). וְעִנְיַן תַּקָּנַת הַשָּׁבִים שֶׁמָּצִינוּ בִּגְזֵלָה דַּיְקָא, שֶׁאִם גָּזַל קוֹרָה וּבְנָאָהּ בְּבִירָה - אֵינוֹ צָרִיךְ לִסְתֹּר הַבִּירָה וּלְהַחֲזִיר הַקּוֹרָה מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַשָּׁבִים. וּבְסֻכַּת הֶחָג בֶּחָג אֲפִלּוּ לֹא קְבָעָהּ בְּטִיט, אַף־עַל־פִּי־כֵן אֵין צָרִיךְ לִסְתֹּר, שֶׁמִּצְוַת סֻכָּה קוֹבְעָהּ (חֹשֶׁן־מִשְׁפָּט סִימָן שס, סְעִיף א). וְעִנְיַן מַה שֶּׁהַגַּזְלָן קוֹנֶה הַגְּזֵלָה בְּשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן אִם גָּזַל עֵצִים וַעֲשָׂאָן כֵּלִים - שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר הַכֵּלִים, כִּי קָנָה בְּשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְהַחֲזִיר כִּי אִם דָּמִים: